Friday, November 08, 2002

Case of Rabbi Shlomo Aviner

Case of Rabbi Shlomo Aviner
(AKA: HaRav Shlomo Aviner, Rabbi Shlomo Chaim HaKohen Aviner, Shlomo Chaim Aviner)
Rosh Yeshiva - Ateret Cohanim Yeshiva - Old City of Jerusalem
Rabbi of Beit El, Israel

CALL TO ACTION: Stop Allowing Alleged Sex Offender, Rabbi Shlomo Aviner From Being A Spokes Person On Child Abuse.

May 23, 2008

Back in 2002, serious allegations were made against Rabbi Shlomo Aviner of sexually harassing women both verbally and physically. These behaviors are considered to fall under the catagory of "clergy sexual abuse".  Like in many other cases, those who tried to speak out where shunned and made to look as if they were crazy.

Rabbi Shlomo Aviner continues to be the senior rabbi and a Rosh yeshiva (dean of a seminary) in Jerusalem, Israel. In the last few months Aviner has been publicly speaking out against child abuse as a PR campaign to correct his image. This needs to be stopped!

Due to the seriousness of the past allegation, Rabbi Aviner's actions should be scene as endangering the safety of adolescent girls and adult women, who might see him as a "safe person." The Awareness Center is demanding that Rabbi Aviner undergo a psychological evaluation conducted by a mental health professional approved by our organization prior to him becoming a spokes person on the issue of child abuse.

Please write letters to the editor of the following Israeli newspapers to ensure they are aware that their actions of quoting this alleged sex offender may lead to another woman being harmed.

Editor in Chief

Jerusalem Post
Telephone 972-2-531-5666
David Horovitz, Editor-in-Chief -
Amir Mizroch, News Editor -



Disclaimer: Inclusion in this website does not constitute a recommendation or endorsement. Individuals must decide for themselves if the resources meet their own personal needs.

Table of Contents:

  • Background History: Rabbi Shlomo Aviner


  1. To censor or not to censor?  (11/08/2002)

  1. Not your regular Kook book  (03/21/2003)
  2. When no one can hear you scream:  After complaining that a senior rabbi harassed her, a settlement resident becomes an outcast  (03/31/2003)
  3. High-pitched controversy  (04/11/2003)
  4. Sex Abuse On The Radar  (05/07/2003)
  5. Links to 2 Rabbi Sholmo Aviner articles on allegations (in hebrew, 1st is very detailed)  (11/02/2003)
  1. Fighting sexual harassment in religious society has put Chana Kehat, founder of the feminist Kolech group, on a collision course with the rabbis  (10/06/2004)


  1. Rabbi Aviner: Divorcees are just as valuable, if not more so  (02/02/2008)
  2. Rabbi Aviner: Women permitted to kill rapists: In fiery newsletter, rabbi encourages women to resist any form of sexual harassment  (03/02/2008)
  3. Rabbi Aviner: Child abuse must be reported  (05/22/2008)
  4. CALL TO ACTION: Stop Allowing Alleged Sex Offender, Rabbi Shlomo Aviner From Being A Spokes Person On Child Abuse. (05/23/2008)


Background HIstory: Rabbi Shlomo Aviner  
Rosh Hayeshiva and Rosh Yeshiva (Dean of Seminary) and Chairman of the Board

November, 2002 -- Allegations were made against Rabbi Shlomo Aviner of clergy sexual abuse.
Rabbi Shlomo Aviner was born in 1943 in German Occupied Lyon, France. There he was active in Bnei Akiva youth movement; and at one time became the leader  Aviner also has been active in the religious Zionist youth movement, eventually assuming the role of national director.

Rabbi Aviner holds a M.A. in Mathematics and is an Electrical Engineer by profession.

After relocating to Israel in 1966, Rabbi Aviner studied at Yeshivat Merkaz Harav which was under the direction of Rabbi Tzvi Yehuda Kook, son of Israel's first Chief Rabbi, Avraham Yitzchak Kook.
At one point Rabbi Aviner became the rabbinical leader of Kibbutz Lavi in the Galil and Moshav Keshet on the Golan Heights. Since 1981, he has been the rabbi of Bet El.

He is also a Reserve Lieutenant in the Israel Defense Forces.

Rabbi Aviner's known for providing spiritual counseling to youth and young couples to Prime Ministers and heads of the Security Establishment.

In 2005, two women accused the Aviner of creating emotionally intimate relationships with them. These relationships included his expressions of his love for them during regular late-night phone conversations, extracting details from them of their sexuality and promoting an unhealthy emotional dependence on him.

Today, Rabbi Aviner serves as the head rabbi of Beit El and as Rosh Yeshiva (Dean) of Ateret Cohanim Yeshiva, which is located in the Muslim Quarter of Jerusalem and a leader of the Religious Zionist movement.  Rabbi Aviner has hundreds of published works. He has columns that appear weekly in the Israeli daily Ma'ariv, and in the Machon Meir weekly newsletter "BeAhava U'Bemuna"; and currently has a regular radio show with Arutz Sheva.


To censor or not to censor?
By Barbara Sofer
Barbara Sofer - Nov. 8, 2002

Only the deepest military secrets are censored in Israel; although several laws remain on the books, they're rarely enforced. But this weekend, censorship was at the heart of passionate discussions at our Jerusalem dinner table.

First, there was the question of the magazine cover story in Ma'ariv about the alleged sex-related misdeeds of Rabbi Shlomo Aviner, a leading religious Zionist leader. Some asked if defamation of character ( Aviner was not charged with a crime) is allowed. While the radio publicized the supposed expose, posters appeared in our neighborhood urging religious Jews to boycott the newspaper as punishment, and to discourage reading the reputation-damaging implications against Aviner.

This raised the question of whether anyone should be telling us what to read, particularly on such a sensitive subject. Some at our table argued that those of us identified as "religious" need to show solidarity with a rabbi and assume he was being persecuted by a scoop-motivated reporter. But then, knowing how rarely women's grievances concerning sexual harassment are taken seriously, should we laud a paper that takes them at face value? Would fear of exposure encourage rabbinical figures to follow stricter rules of conduct or, just the opposite, would it discourage them from interceding in family problems? And finally, should we practice self-censorship and not read the newspaper?

The other point of discussion was the screening at the Tel Aviv Cinemateque of Israel Arab actor Mohammad Bakri's film Jenin, Jenin: A One-Sided Movie, despite requests from the families of those killed in Jenin to cancel the showing.

Bakri's movie is admittedly "one-sided," and presents a skewed, anti-Israel view of the battle fought during Operation Defense Shield. Would cancellation of the movie backfire and create publicity, bringing people to go out of their way to see it?

Would the decision of a public body to show the movie in Israel provide a justification for showings all over the world? After all, how could Jews in London and Philadelphia protest when the film was shown in the heart of Israel?

Orthodox Jews look back in horror at scandals that have centered around religious leaders, most notably the abuse of students by the principal of the Netiv Meir Bnei Akiva Yeshiva High School, and the abuse of both girls and boys by a prominent youth leader in New York. In both cases, initial complaints were hushed up and the crimes continued under the noses of religious authorities. On one hand, these incidents have made us increasingly worried about the desire to protect the good name of the community. But if we go along, then we share complicity in the shushing. On the other hand, our shame over the actions of these sick and sickening community leaders has left us open to the possibility of witch hunts. How unfortunate it would be if we stereotyped our own spiritual leaders as demonic voyeurs, and if those who dared to help grown ups with grown up problems were put on trial every time.

Anyone who took the trouble to read the article about Aviner would be baffled by the hype. The journalist simply couldn't come up with any of the promised damning facts, and the testimony of the accusing women was full of holes and questions. Given the content, the prominent placement of the article and its promotion on the radio certainly rings more of anti-religious prejudice than a sacred campaign. Journalist Kalman Leibskind and editor Amnon Dankner have been grossly irresponsible.

On the other hand, the campaign by portions of the Orthodox community to control our reading habits was a poor choice, reminding us of the common rabbinical silencing on this very issue. Critical reading is an essential skill for a free society.

Does that mean that everything should be allowed in public media? The ban on playing Wagner in Israel is reflective of a national sensitivity to the feelings of Holocaust survivors. If the producers of the play currently running in Egypt based on the Protocols of the Elders of Zion want it to appear in Habima, should they be allowed? Why should we be so uncaring about the sensitivities of our soldiers and the families of those maimed and killed in Jenin, who were there seeking out terrorists? And by the way, aren't we still at war?

So many lies have been told about the behavior of our soldiers in Jenin that the truth has been hidden behind a screen of hate. My neighbor Dr. David Zangen, who served as chief medical officer for Brigade Five in Jenin, was approached by the families of the dead soldiers to see if he could do anything to call off the screening. He approached friends with influence in the movie world, and they advised him that the most effective course of action would be to attend the showing and register objections during the discussion period scheduled to follow the film.

Sounds reasonable, right? Okay, the movie admittedly presents only the Palestinian side. Still, Zangen was surprised to see an elderly patient he'd personally treated in Jenin and then transferred to Afula telling a tale about how Israeli soldiers had punished him for not being able to stand after being shot by shooting him again.

The film won an ovation from the audience.

Zangen, who, unlike the film maker, was an eyewitness, was given the mike to protest the distortions. This pediatrician, whose daily work involves treating diabetic Jewish and Palestinian children at Hadassah Hospital in Jerusalem, and who treated both Jews and Palestinians in Jenin, was booed down and called a murderer. "How many kids did you kill today?"

There were Arabs in the audience, but most were Jews. There's something wrong with this picture. We send our children to war and then demoralize them by applauding those who call them murderers.

Are those who decide what constitutes culture in Israel really so far removed from reality? Don't we sometimes seem absurd in our own eyes?


Not your regular Kook book
By Zev Stub
The Jerusalem Post - March 21, 2003, Friday (BOOKS; Pg. 12B)

Moadim Lesimcha: Explorations Into The Jewish Holidays by Shlomo Aviner.

Urim Publications. 208 pp. $ 22

Perhaps the most important legacy of the first chief rabbi of Israel, Rabbi Abraham Isaac Kook, is his philosophy as expressed in his writings.

The Rav, as he is known in certain circles, put special emphasis on a vision of unity which values every Jew as part of a national whole, and provides a practical framework for nurturing unconditional love of all Jews. He held a messianic view of Eretz Yisrael, seeing its resettlement as the beginning of the Redemption. After the Rav's death, his son Rabbi Zvi Yehuda Kook continued his teachings as the spiritual leader of one of the most controversial and misunderstood of Israel's religious camps, the Gush Emunim movement. Established after the Six Day War expanded Israel's borders to the Jordan, it saw the resettling of Eretz Yisrael Hashlema (the whole Land of Israel) as the key to reaching the Messianic era.

Today, perhaps the most outspoken and influential of the camp's many colorful leaders is Rabbi Shlomo Aviner, the rosh yeshiva of Ateret Kohanim, the Chief Rabbi of Beit El, and the bestselling author of more than 50 works on Jewish topics.

Unfortunately, his works have been largely inaccessible to English speakers here and abroad because he writes exclusively in Hebrew.

This is a pity, because the philosophy of both Rav Kooks has proved critical in shaping Israel's political map in the past 35-odd years, and has influenced Israelis across the spectrum with its powerful spiritual and nationalistic messages.

Moadim Lesimcha: Explorations Into The Jewish Holidays is a step toward fixing that problem. A collection of translated articles from Aviner's popular Hebrew book, Tal Hermon, it delves into the deep spiritual significance of each festival, through the window of Kook's thought.

Thus, for Rosh Hashana and Yom Kippur, he addresses the concept of repentance as the basis of the universe; for Succot, he analyzes the relationship between the material and the spiritual; for Hanukka, he differentiates between miracles and faith, and so on.

For a change of pace, Aviner deals with issues of faith resulting from the Holocaust.

When it comes to Purim, Aviner paints a broad view of history, connecting ancient Shushan with the end of days in "The Days of Purim Will Never Be Nullified." In "The Mitzva to Drink," he shows that drinking, done in a holy context, can reveal our hidden strengths. And in "Kneeling Saps our Strength," he describes the necessity of Jewish pride as the source of our nation's vigor.

Aviner sums up Mordechai's defiance of Haman by saying, "To all generations of Jews, the message is clear: We must be strong and proud and not capitulate out of weakness and lack of self-confidence."

True to his Zionist roots, Aviner includes sections about the "holidays" of Yom Ha'atzmaut and Yom Yerushalayim. In these, he lays out the background for his nationalist views, as he describes "The Process of Redemption" and "The Mitzva of Eretz Yisrael."

In the former, he writes: "It is clear that the establishment of an independent State of Israel is part of the messianic process foretold by our prophets.

"Obviously, the establishment of the State is not the fulfillment of everything that our prophets promised; it is only part of the redemption...

Only at a later stage will we achieve internal freedom..."

While he is known for his hard line on certain issues, Aviner displays awealth of compassion, humor, and common sense. In his guide to Pessah cleaning, he writes:

"It shouldn't take more than a day to clean the whole house, including the kitchen. Anything more than that is a stringency. If we are not capable of dealing with the extra workload we decide to take on, we deplete our energy and take out our exhaustion on our families.

"Not only is there increased tension between husband and wife, but we show our children a very negative example by shouting at them... The husband and children are trembling in fear in some corner and eating while the mother glares at them like a drill sergeant. Is this preparation for Pessah!? No, it is a reign of terror, with the mother as Pharaoh presiding."

Moadim Lesimcha, which follows on the success of a recent translation of another of Aviner's books, Dimensions of Love, on relationships, is clearly intended for advanced readers with some background in religious scholarship.

For such people, particularly for those with little exposure to Rav Kook's legacy, it can provide a fascinating gateway into the works of one of modern Israel's most vibrant personalities.


When no one can hear you scream:  After complaining that a senior rabbi harassed her, a settlement resident becomes an outcastBy Ruth Sinai
Haaretz Daily - March 31, 2003

They warned her mother that her sisters' chances of a good match would be damaged, claims B.G. They tried to turn her brother and her husband's family against her. Over 100 rabbis, she says, including at least three candidates for the post of chief rabbi, signed notices that appeared in newspapers calling her a liar. Speeches have been made denouncing her, she claims, while Rabbi Moshe Bleicher, head of the Shavei Hebron Yeshiva, has published an article saying she suffers from mental illness and from hallucinations.

This is only part of the degradation B.G., a settlement resident, has suffered since a newspaper interview five months ago in which she alleged that she had been the victim of "improper behavior of a sexual nature," as she puts it, on the part of Beit El rabbi, Shlomo Aviner, who also heads the Ateret Cohanim Yeshiva.

A second woman also alleged in the same interview that Aviner had sexually harassed her, both physically and verbally, and that she had been forced to move away.

"The mask of abuse and scheming that we lifted simply astounded us - 123 rabbis claimed that the two women were crazy and liars without knowing a thing about them, just because of what Rabbi Aviner and Rabbi Bleicher said," says Hannah Kahat, head of "Kolech" ("Your Voice") a forum for religious women that seeks to improve their status within the community.

The mass mobilization of the rabbinical institution to defend Rabbi Aviner has been coupled with a campaign not meant merely to silence the allegations, but also to eject these women from their community. Their full names have been diffused throughout the settlements along with supposed details of their lives.

B.G. felt like she had been backed into a corner. The two women filed a complaint with the police, but it was made clear to them that in this case, the matter was only borderline on the criminal. Even their appeals to a number of top rabbis, including Mordechai Eliahu, former Sephardi chief rabbi, were rejected. Only Rabbi Eli Ben-Dahan, head of the Rabinnical Court, was prepared to look into matters, but only on condition that they did not go to any other body. By talking to the papers, and thus exposing the allegations against Aviner, however, they broke the rules.

"Everything that I underwent emotionally until it all came out is steeped in pain," said B.G. a few days ago. "But what hurts most can be summed up in six words - my voice is not being heard. No one in my camp ... people I grew up with, whose opinion and honesty I always valued, is willing to listen to me."

The mere thought that these allegations will be hushed up and that Rabbi Aviner will be protected and remain a favorite of the Hassidim, while she is left with all the pain and embarrassment, has given B.G. little rest. Just last week, she filed a petition with a district court of the Kiryat Araba religious council in which she alleges that Aviner caused "severe and prolonged emotional distress ... involving sexual innuendo, prohibited affectionate touches and expressions." She also alleges that Aviner and Bleicher have given her a bad name and she asks the court to order the rabbis to publicly recant what they said and to compensate her. When it comes to such petitions in religious courts, however, the defendant must be in agreement before a trial is launched.

Aviner said in response that he is happy that there will finally be some sort of clarification of the case. He claims to have suggested such a discussion in a rabbinical court or some other such forum before the case was made public, which would have saved a lot of suffering on both sides, he adds, but his suggestion was rejected.

In her interview with the Ma'ariv newspaper, B.G. relates how 15 years ago, she went to Aviner seeking marriage counseling. This continued over the course of eight years, involving dozens of conversations, often late into the night, frequent meetings and letters. In the article, it is alleged that Aviner told B.G. that she had a beautiful body and allegedly said that "penetration is a very nice thing."

Aviner in response did not deny some of the statements attributed to him, but claims that they were taken out of context. He told Haaretz that the claims were all lies that had already been investigated by rabbis and other officials and found to be totally groundless.

B.G. is stunned by this claim, which also appeared in a statement by Bleicher, as neither she nor the other woman were asked to testify. What kind of investigation could have been held without consulting the two women, she asks. Sources close to Rabbi Aviner said in response that Rabbi Bleicher knows a thing or two about the complainant as he knows her brother-in-law and one of her brothers. Bleicher himself was unavailable for comment.


High-pitched controversyBy Eetta Prince-Gibson
Jerusalem Post - April 11, 2003

The 'Women of the Wall' didn't have a prayer this week when the High Court of Justice ruled against their being allowed to sing God's praises alongside the men. Box at end of text.

It was supposed to be the final chapter in the Women of the Wall's 14-year long political, legal and religious struggle. But it probably won't be.

Earlier this week, the High Court of Justice ruled that "Women of the Wall," an Orthodox women's prayer group, will not be allowed to pray aloud at the Western Wall with a Torah scroll, while wearing tallitot (prayer shawls) or other religious garments.

By a five-to-four majority, the Court accepted the government's position that the women's prayers are "a danger to public safety," and instructed the government to prepare the area of Robinson's Arch (an archeological site near the Wall) for the women's use.

"The Court realized that these women are a provocation to Torah-abiding Jews and finally put an end to this outrage," says a satisfied Rabbi Daniel Nasi, director of Manof, a haredi information center. "The Court has now officially declared women as second class citizens," declares a distraught Anat Hoffman, one of the leaders of the women's group and a former Jerusalem city councilwoman.

Although once they numbered close to 400, they are now a small group of 100 or so, and they are asking for 11 hours a year - once a month, for one hour, on Rosh Hodesh (the beginning of the lunar month).

Yet it has taken the High Court of Justice 14 years and a panel of nine judges to reach this decision - which is filled with legal holes, political pitfalls, and social implications.

Robinson's Arch, the site proposed by the Court, is the only archeological site in the vicinity of the Temple Mount that remains exactly as it was since the destruction of the Temple in 70 CE. The Western Wall cannot be touched from there, due to blockage by large boulders - which fell during the Destruction and have remained. The site is not accessible to wheelchairs or baby carriages, and there are no restrooms or other facilities. The Antiquities Authority has already announced that it objects to making any changes there.

Even the Court itself doesn't seem to think this is the final stage, since it added the proviso that if the government doesn't prepare the Robinson's Arch area within 12 months, it will have to permit the Women of the Wall to pray at the Wall.

Until then, the women will have to continue to pray at the Wall as they have until now - quietly, almost silently, without any sacred garments. When they wish to read from the Torah, they will leave the Wall and read in an alcove in the Jewish Quarter, with a distant view of the Wall for a background.

By law, any woman who violates these restrictions could be sent to jail for six months.

ON THE day of the ruling, Bracha Goldweisser, a 36- year-old Jerusalemite and mother of eight, is praying silently at the Wall, touching the ancient stones with her well-worn prayer book. She is dressed modestly, her hair covered tightly with a black kerchief. She identifies herself as a haredi woman.

It is not Rosh Hodesh, and so the Women of the Wall are not at the Wall. Told about the court ruling, Goldweisser says, "Thank God, who, in his wisdom, guided the judges. These women are such an abomination that even those secular judges understood that they have to be stopped.

"Women are not supposed to sing out loud. They should be quiet and tzniesdik," she says, using the Yiddish term for modest. "God does not want women to sing their prayers, and He won't listen to them."

Sometimes, she says, people praying at the Wall are so enraged that they spit at the women, curse them, throw things at them, and even hit them. "I never hit them, but I understand the people who do," she says. "My husband is on the men's side praying, and these women disturb him."

As always, the Western Wall area is filled with noise. At least three bar-mitzva groups, following different traditions and reading from differently-shaped Torah scrolls, have congregated on the men's side. Church bells and a muezzin's call from a nearby mosque add to the din. How could a small group of women bother Goldweisser's husband, at least 75 meters away?

"Just knowing that there are women like that at this holy site bothers him," she says.

Throughout the 14 years of legal battles see box , Women of the Wall have insisted on their right to pray at the women's section of the Wall according to "The Three T's" - wrapped in a tallit, reading from the Torah, and saying their tefilla (prayer) out loud.

In their briefs to the courts, the women have cited Orthodox rabbinical sources who say that their form of praying is not a violation of Halacha. Although some of the women belong to the more liberal Conservative and Reform movements, they have all deferred to their more strict Orthodox members and do not include the parts of the services which, according to most Orthodox authorities, are forbidden to women. Furthermore, they have photographs from the turn of the century proving that less than 100 years ago, men and women prayed together at the Wall.

Few haredi authorities recognize women's rights to prayer groups, however.

"These women are liars," says Nasi. "No respectable rabbi would ever say that what these women are doing is acceptable according to Jewish law. Women may pray at the Wall - as long as they respect our customs and laws."

SO, BY rejecting the women's petition, was the High Court of Justice ruling on an issue of Jewish law? Responds Frances Raday, professor of law at Hebrew University and chief counsel for Women of the Wall: "Yes, the Court accepted the most narrow, exclusionary interpretations of Jewish law, even though there are other valid interpretations."

But should the Supreme Court be ruling on religious issues?

"This is not merely a religious issue, and it goes right to the problem of religion and state in Israel," says Raday. "The Kotel is maintained and paid for by the state. The state must never support practices that are blatantly discriminatory against women or against any other group." The case of Women of the Wall, Raday continues, "represents issues of basic human and women's rights, and the fight for pluralism over fundamentalis and extremism, between enlightenment and theocracy."

Hoffman sees the religious struggle in feminist terms.

"The Kotel is a public space, and women in Israel struggle to take their place in public space. Not just at the Kotel - in the government, in the Knesset, in public policy, everywhere."

Hoffman also notes that while the haredi men and women get angry when they see the women praying in tallitot or using other traditionally male symbols, they become incensed when they hear women praying out loud.

"It's our voices that infuriate them," she says. "Our voices are emblematic. Women in Israel are silenced - not just in religion, but everywhere. Only one type of voice is supposed to be heard - the male voice. Maybe if we could hear the other half of the public, our society would be more just and more politically, socially, economically, and religiously successful.

Malka Puterkovsky, a teacher at the Lindenbaum Seminary for Women and a religious Jewish feminist, agrees that much of the objection to Women of the Wall is an attempt to silence women. She connects this silence to her own recent experiences. As a member of Kollech, a religious feminist group, she has provided vocal support for the women who have accused Rabbi Shlomo Aviner of sexual harassment and misconduct.

"Like the Women of the Wall, we have been condemned, humiliated, and vilified by the male leaders of our community. Like the Women of the Wall, they have tried to silence us," she says.

Hoffman believes that because groups like Women of the Wall and Kollech have refused to be silenced, the backlash against them is even stronger. She is not surprised that the fight is first played out at the Kotel, which is so central and symbolic in Judaism.

"First, the haredi men tried to silence Women of the Wall. Then they ruled that female soldiers would not be allowed to sing at the swearing-in ceremonies for Israel Defense Forces at the Kotel. Then, women were not allowed to sing at the president's inauguration at the Knesset - and this time, the secular men agreed, too.

"This even goes beyond women," Hoffman continues. "Recently, I was at the Kotel on Shabbat, and a disabled man came in a motorized wheelchair. The haredim told him to turn off the motor, because it offends their sensibilities. Is this the kind of intolerant society we want to be?"

HOFFMAN AND the other Women of the Wall compare themselves to the daughters of the Biblical Tzelafhad, who demanded that Moses give them their inheritance. They also think of Rosa Parks, the African American woman credited with sparking the American civil rights movement when she refused to move to the back of the bus.

They have tremendous support abroad. Noted Jewish feminists and scholars who have formed the International Committee for Women of the Wall, which has thousands of members and has raised tens of thousands of dollars for legal fees. They are convinced that they are writing a critical chapter in Jewish history.

Yet Women of the Wall never became a popular cause in Israel. Only a few politicians, most notably former MK Professor Naomi Chazan (Meretz) and MK Colette Avital (Labor) ever provided any support or even interest. Few feminists took up their cause, and no civil rights group ever became involved in representing them in the courts.

Explains Hoffman, "The public and the media in Israel don't really understand us. The feminists and the liberals see us as religious, so they think we're reactionary or irrelevant to their causes. Most religious groups see us as radical and heretical, especially since in Orthodox Judaism, the overall climate is increasingly strict and intolerant.

"We're like turtles with wings," Hoffman says. "The public thinks we, as religious women, are supposed to be like turtles - quiet, slow, and dumb. As feminists, the public thinks we're supposed to fly, and not care about religion or spirituality. So they don't know what to do with us or how to support us."

Yet Puterkovsky says that religious spirituality, including use of religious garments such as tallitot, is growing among young religious Zionist women.

"The Women of the Wall are the pioneers - and although there isn't a lot of public acknowledgement, they have a wide, quiet, following."

 In contrast, Hoffman notes that large segments of the Jewish population in Israel have become alienated from religion and religious symbols.

"The Kotel is not a synagogue, and it's not only a religious symbol," she says. "It's also a national, historic, and cultural symbol. And the secular and traditional publics are so disgusted and alienated, they simply abdicate any connection with these places and symbols."

Goldweisser agrees. "The Kotel belongs to us the haredim ," she declares. "The rest of the Jews will just have to respect our sensitivities."

Nasi believes that the Court decision has "saved the Jewish people. If the Court had accepted the idea of religious pluralism, it would have destroyed the solidarity of the Jewish people and the State of Israel. There is only one Judaism."

Hoffman believes that decisions such as this will tear the Jewish people apart. Haredim aren't the only Jews, but soon, non-haredi Jews won't be able to live in Israel. That's what Women of the Wall are about."

(Box) Arch enemies

It has taken Women of the Wall 14 years of up-hill legal, social, and political battles just to reach this plateau.

In December, 1988, during the First International Jewish Feminist Conference in Jerusalem, a multi- denominational group of approximately 70 women spontaneously decided to pray together, with a Torah scroll, at the Western Wall. Since no provision for Torah reading exists in the women's section, they brought a small folding table with them. Some of the women wore tallitot (prayer shawls). Enthused, they prayed out loud. The service was disrupted by curses and threats from ultra- Orthodox men and women.

Over the next few months, a group of Jerusalem women continued to pray regularly at the Wall. They were cursed, threatened, pushed, shoved, spat upon, and even bitten. Haredi men threw heavy metal chairs over the barrier dividing the men's and women's sections. Some women were injured and had to be taken to hospital.

At that time, there was no law forbidding women from praying at the Wall as they saw fit, but the police refused to provide them with protection. Several times, the women themselves, accused of "provoking the violence," were forced to leave. In April, 1989, four women petitioned the Israeli Supreme Court, asking for an order that would allow them to pray out loud with the Torah and to protect them from the continuing violence. The state was given six months to respond, and, in the interim, the Court issued a temporary injunction ordering the women not to pray at the Wall with tallit and Torah.

Since then, Women of the Wall, the ICWOW, the religious authorities, and the government have been involved in almost endless rounds of legal arguments. At least three different commissions that missed most of their court-appointed deadlines for filing their reports and usually did not allow the Women of the Wall to testify, tried to find solutions. The various committees offered various suggestions, including that the women could pray in the parking lot or at the south east corner of the Old City wall - which isn't even within the Old City, is unsafe for Jews, and does not require permission, because it is not a state-regulated site. A committee headed by Yaakov Neeman was the first to suggest Robinson's Arch as a solution.

At one point, as a result of the intense legal and political pressure, the women narrowed their demands to permitting a prayer group with a Torah to 11 hours a year, as long as the government would recognize and enforce their rights.

Finally, in May, 2000, a three-judge panel of the Israeli Supreme Court handed down a unanimous decision in Women of the Wall's favor. In response, haredi lawmakers initiated legislation that would impose a seven-year prison sentence and monetary fine on women who wear prayer shawls, read from the Torah, blow a shofar, or put on tefillin (phylacteries) at the Western Wall. (The law passed its initial reading, but was struck down in committee.)

Although the Court's decision was unanimous, the attorney-general requested that the case be heard again by a nine-judge panel. This week, almost three years later, the Court handed down its reversal decision.

Frances Raday, professor of law at Hebrew University and chief counsel for Women of the Wall, notes that the written decision is based on internal contradictions. The explanations are written in the rhetoric of liberalism and human rights. Chief Justice Mishael Cheshin, writing for the majority, uses expressions such as "The Western Wall area is large and with a bit of goodwill, a space could be found for women." He even discusses why Robinson's Arch is inadequate and inappropriate for the women.

Yet he reaches a decision which upholds the haredi religious interpretation and denies other interpretations and human rights issues.

Hoffman believes that the court is bowing to haredi pressure.

"I think the Court was shaken by the demonstration in February, 1999, when 250,000 haredim demonstrated against the Supreme Court. On issues that they see as critical, the judges won't give in. But they seem to believe that women's rights, and especially women's religious rights, are expendable when it's politically expedient."

Says Raday, "This is not a courageous decision. I think that the Court is currying favor with the haredi public."

Yet haredi politicians remain concerned that the government will not implement the changes at Robinson's Arch, and that within a year, women will be legally allowed to pray at the Wall. Next week, they are planning to circumvent this possibility by re-introducing the legislation that would send a woman to prison for seven years if she violates the ultra-Orthodox regulations.


Sex Abuse On The Radar
by Judy Klitsner
The Jewish Week - May 7, 2003

With many accusations against rabbis, authorities and the religious establishment are slowly coming to grips with the problem.

Jerusalem — There is a growing public awareness in Israel of sexual abuse by rabbis, in part because of so many new cases being reported, including accusations against the recently elected Ashkenazic chief rabbi.

Unfortunately, these charges have come out in the press instead of being dealt with in a systematic and sensitive manner within the religious system. This points to the overall failure of the religious establishment to monitor itself and to take decisive action when complaints are brought.

As a result, the public is reading about it, becoming angry and increasingly aware of the need for some kind of action.

For years following the abuse I suffered at the hands of Rabbi Baruch Lanner, I tried in many ways to persuade religious leaders to stop his progress. When he was finally exposed and deposed (only because of the press), I began receiving calls from many quarters about abuses by other rabbis. I tried to help minimize the damage these rabbis could do by calling whomever I knew to put pressure on institutions that hired or promoted offending rabbis.

There were a few of us out there, people with extra sensitivity to this issue, and we learned to enlist each other's help whenever needed. Sometimes we succeeded; often we didn't.

I was greatly disturbed that an issue as serious as this was being addressed in this ad hoc way. Where were our leaders? Why was this not an issue of concern to all?

I finally decided to look for ways to address the problem in a more structured way. The immediate impetus was an expose some months ago in the Israeli daily Maariv on Rav Shlomo Aviner, the revered chief rabbi of Beit El and a central figure in the religious Zionist camp — "the rabbi's rabbi," the "holy of holies," as he has been called by his followers.

In the expose, two women accused the rabbi of creating emotionally intimate relationships with them. These relationships included his expressions of his love for them during regular late-night phone conversations, extracting details from them of their sexuality and promoting an unhealthy emotional dependence on him.

The women claimed they reported these problems to the highest echelons in the rabbinic establishment and were either passed along to other rabbis or told to keep silent and destroy any correspondence they had from the rabbi.

In response, the rabbinic establishment displayed a nearly unprecedented show of unity: on the very day the article appeared, my children (along with thousands of other children) returned from school with a letter signed by dozens of respected rabbis denouncing the "lies" that were reported by allegedly unstable, delusional women. Instead of calling for some kind of investigation, the community rallied around Rav Aviner and against his accusers.

Believing there had to be some way to defend these women and others like them, or at least to give them a chance to be heard seriously, I contacted the organization Kolech, a group of Orthodox feminists led by Chana Kehat, a religious scholar and activist. Fortuitously, I found that the group was beginning to organize itself around this issue. While discussing strategies for addressing the problem as a whole, a new case presented itself that put Kolech in the eye of the storm.

Several women called Kolech to complain about Rabbi Yitzchak Cohen, a former head of, and later a lecturer in, the midrasha at Bar-Ilan University, who they claimed sexually harassed them when they were students at the university some years ago. Despite strong pressure against Kehat, who was accused of pursuing a "feminist" agenda, the university appointed a committee, headed by a rabbi, which heard testimony from several women in the presence of the accused rabbi. In the end, the unambiguous ruling was to dismiss Rabbi Cohen.

He is still fighting the decision and claims openly that he is the victim of a slander campaign by the "feminists." Rabbi Cohen says the feminists want to push rabbis out of their positions so they can replace them. The Bar-Ilan commission found no basis to his arguments and ruled that Kolech was operating entirely in good faith.

While I found the charge about feminists repugnant, it is fair to ask why we are practically alone in seeking to stop this terrible phenomenon, with the help of the press.

I can say from firsthand experience that these women do not relish this type of activity and in fact would much prefer to be working on positive reforms in the religious world. There is a palpable sense of distaste, yet a solemn duty to follow up on complaints that no one else wants to touch. This is a job that rabbis should be doing themselves but are not, for various reasons (collegiality, politics, fear of airing dirty linen in public, not wanting to deal with "unsavory" topics, etc.)

The Knesset, to its credit, recently held a special session, chaired by Gila Finkelstein, on the question of sexual harassment in the religious community. Many educators, including heads of prominent institutions of Torah learning for women, were in attendance as speakers addressed a number of issues, including the need for acceptable guidelines in conduct between rabbis and students.

Partly as a result of all this, I have been working for a long time toward constructing a rabbinical ethics committee. It would follow the precedent of other professional ethics committees, such as those of doctors, psychologists and university professors, setting down clear sets of norms and guidelines for acceptable behavior. The committee would hear and investigate complaints in a sensitive and thorough manner, reach conclusions and act on them.

We are in the process of bringing together various women's organizations in the hope of getting a broad spectrum of leaders to support the plan. We then have to find rabbis who will agree to serve at the head of such a committee, to give it the religious stamp of approval. So far the rabbis we have approached are reluctant to be actively involved, but they recognize the need for such a committee.

Though there are signs that the community and its leadership are beginning to face the severity and widespread nature of the problem, clearly there is much work yet to be done. n

Judy Klitsner is an instructor of Bible at the Pardes Institute of Jewish Studies in Jerusalem.


Links to 2 Rabbi Sholmo Aviner articles on allegations
November 2, 2008

The Awareness Center is looking for a volunteer to translate the following articles into English.


Maariv - November 16, 2002

ברה לש ודוס

ורטסק יבור :םוליצ * רניבא המלש ברה     רניבא המלש ברה
םינש ךשמב להינ
םע םיבורק םירשק
םהב ויהש ,םישנ יתש
הדרטה ישעמ הרואכל
דניקסביל ןמלק

.ןמצעל באוכה דוסה תא ורמש ןה תוכורא םינש

דבוכמו בושח ברש ןמצע תא ענכשל ,תויתד םישנ ןהיתש ,הרשו תור וסינ הליחתב
קר .השוע אוה המ עדוי ,תושק ןתנבהל ןהב עגפ םא םג ,רניבא המלש ברה ומכ
קותשל אל ןבלב רמוא ורמג ןה ,תרחאה לש הרופיס לא תחאה הרקמה ךרדב ועדוותנשכ

וחלש רחאל ,ושגפנ דחא בר םע .וריכהש בושח בר לכ לא טעמכ הרזע תשקבב ונפ ןה
- הקיתשה רשק לא ופרטצה םינברהשכ .החפשמ ןב ורגיש ישילשל ,םיטרופמ םיבתכמ
היירורעשה לש התפישח קרש הנקסמל ועיגה ןה .תונותיעל תונפל הרשו תור וטילחה
.ןלרוגל המוד לרוגמ תורחא םישנ ליצת

המלש ברל הנושארל ונפ (תכרעמב םירומש םיאלמה תומשה .םייודב תומשה) הרשו תור
תונויצה לש םינברה יבושחמ ,רניבא .יתחפשמ-ישיאה םוחתב הקוצמל ועלקנשכ רניבא
.הניבל וניבש םימוחתב ץועיי תושקבלו תולאשל תטלוב תבותכ אוה ,תיתדה

רשקה .הנושארב רניבא ברב ץעוויהל השקיב םיישקל ועלקנ תור לש םיאושינה ייחשכ
,ימיטניא רשקל ךפה אוה םינשה תצורמב לבא .םימת ןפואב לחה תור ןיבו רניבא ןיב
הב ררועש ןפואב הפוגב עגנ ,ינימ יפוא ילעב םייוטיבב תורל רניבא הנפ וכלהמבש
.תושק תויהת תררועמה הרוצב םיינימ םינ יינעב התוא ךירדהו ,תוחונ יא

והשמש ימצעל רמול יתישקתה" ,תור םויה תרמוא ,"רוחאל םירבדה לש חותינב"
לכ .ליגר התומת ןב לש םיחנומב ללכב וילע יתבשח אל .רדסב אל ולש תוגהנתהב
רבסה ול שי חטב ,םירבד הלאכ השוע אוה םא ,רניבא ברה הז ,ימצעל יתרמא ןמזה
םג אוה .הכלהה םע רדתסמ יאדווב הז םוקמ והשזיאב .לודג בר אוה .הזה ןיינעל
."רדסב הזו גהנתהל רתומ ךכש רמואו רזוח היה

.שממ ימיטניאל ךפה רשקהשכ תור לצא הררועתה רדסב אל תאז לכב והשמש השוחתה
היה אוה" ,תור תרפסמ ,"לתוכה דיל רניבא ברה םע יתעבקש תושיגפה תחא תרגסמב"
ןבא לספס לע םיירהצה רחא םש יתבשי .םינהכ תרטע תבישי ןוויכמ עיגהל ךירצ
ראשנו ילש ךרבל ולש ךרבה תא דימצה ,ידיל בשייתה אוה ,עיגה אוהשכ .ול יתיכיחו
,לתוכה לומ ,דחיב לכה .קוש הזכ היה הז .תואיצמב הרוק הזש יתנמאה אל .הככ
.שודק םוקמ

אל הז .יתזז אל .תקתושמ ומכ םש יתבשי .םולכ יתישע אל .יתבגה אל טושפ ינא"
.זז רשיו עגנ אוהש ,הנווכ ילב היה הזש דיגהל רשפאש

ךיא תעדוי אל ינא .ךורא ארונ יל הארנ הז .תוקד המכ הזה בצמב ראשנ אוה"
דצהמ טה ל הזיא היהש ,בושח דואמ ול היה הזש יתשגרה ינא לבא הז תא ריבסהל
אל ,הז תא הצר דואמ טושפ אוה .ריבסהל הלוכי ינאש רבד אל הז ,השוחת תאז .ולש
."לגרה תא זיזמ היה אוה תרחא .ירקמ והשמ הפ היה

םעפה תאז" .תור תרמוא ,רניבא ברה םע םיסחיב ןפוד אצוי הרקמ הז היה אל
,חיננ .ליגר רבד ויה תוריהמו תולק תועיגנ לבא .רורב ךכ לכ היה הזש הדיחיה
דילש תופפכה אתב םירבד ינימ לכ םע קסעתמ היה אוה ,בכרב ודיל תבשוי יתייה םא
ינאש רבד הז ,םש קסעתמ היה אוה םעפ לכ .םירבד איצומ היה אוה .ילש םיילגרה
אוהש ריהמ ךכ לכ היה הז לבא ,ידכ ךות וליאכ .םימעפ הברה ומצע לע רזחש תרכוז
ינא ,תניימדמ ינא ,אל ,ימצעל תרמוא יתייה םעפ לכ .ילש לגרב דיה םע עגונ היה
ולש הדובעה רדחב ולצא יתבשישכ םג .םימעפ הברה ומצע לע רזח הז לבא ,תניימדמ
דיה תא טישוה אוה זא ,ילעמ ףדמב היהש רפס תחקל הצר אוהש תרכוז ינא ,תיבב
."תויהל לוכי אל הז ,אל ,תרמוא יתייה םעפ לכ לבא .שארה הצקב יל עגנו

וניא והשמש רניבא ברה םע רשקה לש םדקתמ בלשב קר הניבה הרש םג ,תור ומכ
.הרש תרפסמ ,"תותבשב ידלי םע רישל תבהוא ינאש ול יתרפיס תחא םעפ" .הרושכ
יטילקת םא לבא .רוסא הז יכ ךלוק תא עומשל לוכי אל ינא ירעצל' ,יל רמא אוה"
ומצעל ריתמ אוה ךיא ,המומה יתייה .'עומשל חמשא ינא הרש תאש םיריש ה מכ יל
םעפב .הז תא יתישע אלו וליבשב קר רישל יתשייבתה .הפיקע ךרדב תורוסא תואנה
בהוא ינא .ךל הכחמ ינא .רשע ירחא ברע לכ ילא ירשקתת' :ינממ שקיב אוה תרחא
."'יתודליה ךלוק תא עומשל

דיגהל רוסאש םירבד
רפס יתבב ךנחתה אוה .תיתד-תינויצ החפשמל תפרצב '43-ב דלונ רניבא המלש ברה
הקיזיפו הקיטמתמ דמל רניבא .אביקע ינב תיתדה העונתב ליעפ היהו םיידוהי
תמחלמב .איבל יתדה ץוביקב בשייתה ץראל הלעשכ .למשח סדנהמכ ךמסוהו ןוברוסב
ךפהו ,ברה זכרמ תבישיב דמל ררחתשהש רחאל .הרושה ןמ לייחכ ףתתשה םימיה תשש
תבישי תא םיקה אוה םינומשה תונש תליחתב .קוק ברה לש וידימלת יבושחמ דחאל
.לא-תיב לש הבר אוה םויה .םילשוריב הקיתעה ריעב ימלסומה עבורב םינהכ תרטע

ויתוקיספב רתויב רימחמכ עודיו תועינצ תוכלהל רושקה לכב תוכמסל בשחנ רניבא
יתבבו רעונ תועונתב םינבל תונב ןיב הדרפה עבות אוה ,המגודל .וללה םיאשונב
לש יתייעבה יפואה ללגב ,טנרטניאה תשרב שומישה דגנ תופירחב אצי הנש ינפל .רפס
.וינכתמ קלח

הניאש השאל הביח עיבהל רבגל רוסאש ךכ לע "םינהכ תרטע" תבישיב ןתנש רועישב
ש"ד רוסמת' רבגל רמול וא ,םולש השאל רמול" יכ וידימלתל רניבא ברה ריבסה ותשא
ותואב ."הביח וז ךמולש המ .'ךמולש המ' השאל םירמוא אל .רוסא הז ,'ךתשאל
הדמלש הרוחב בוחרב שגופ אוה רשאכ תושעל המ ,רניבא תא םידימלתה דחא לאש רועיש
םג ,הלאה םייתדה' דיגת איה ,הנממ חרבא ינא םא" .ומולשל תלאושו ותודליב ותיא
םאו ?הריבע השעת דיגת איהש ללגב .דיגתש" :בישה רניבא .דימלתה רמא ,"'...ןכ
.'רשכ אל הז ,הדות אל' דיגת ?לכאת זא ,'הגוע ךל יתנכה הנה' ,ךל דיגת איה
לבו גרהיי הז (הביח ייוליג) הלאה םירבדה .תורשכ (לש הלאש) קר הז הגוע

,יתד אלה רוביצב םג הדוהתל הנורחאב וכז רניבא ברה לש תורימחמה ויתודמע
רבוקמ ירשל ןויארב .ל"הצב םישנ לש ןתורישל תפרוגה ותודגנתה לע ריהצהשכ
.תירסומ הניחבמ םיאירב אל םירבדל תומרוג אבצב םישנ" יכ ,רניבא עבק הז ףסומב
."םינפבמ התוא ףקות .תכרעמה תא סרוה ל"הצב םישנ לש בוברעה

ללחה אלמתה םואתפ
.הנש 15 ינפל לחה תור ןיבו רניבא ברה ןיב רשקה

לכו ברע ותואב הנותחל ןמזוה אוה .תוחמש םלואל הסינכב השיגפ ותיא יתעבק"
,"ול יתיפיצ אל שממש רבד היה הז .ירמגל יתוא שבכ טושפ הלחתההמ ולש סחיה
.תור תרפסמ

יתלוכי אל ובש ךילהת לחה םשמ .תחא השיגפב רמגיי אל הזש השוחת יל התיה"
וזכ הסינכב יתיא בשי אוה .ורק טושפ םירבדה .תולאש ימצע תא לואשלו רוצעל
,הנותחהמ איבה אוהש םיבנע ותיא לוכאל יל עיצה אוה .םיחמצ םע הפי םוקמ ,ןבאמ
לע רביד אוהש הרוצה .םשל ונרבעו ולש בכרל ותיא אובל יתוא ןימזה ךכ רחא
.זא יל רסח היה דואמש והשמ יליבשב היה הז ,הלאכ םירבדו תועינצ לש םיאשונ
.םואתפ ללח הזיא יל אלממ אוהש יתשגרה

הנותחה תא תוחדל יתלוכיש זמר אוה .םיאושינה ייחב םיישקה לע ותיא יתרביד"
הברה יל רמוא היה אוה .םירוחב םע בבותסהל יתלוכי הבש הפוקת יתדספהש רמאו
דואמ היהו יתוא םיהדה הז .הז תא תושעל הכירצ יתייה אלו תועט התיה וזש םימעפ
אל הז .תאזכ היצאוטיסב דחוימב .הזכ רבד רמול ינויגה אל ךכ לכ היה הז .לבלבמ
.הז תא לוכאל ךיא יתעדי אל ,יל רדתסה

.יתוא רבש טאל-טאלש ךילהת ליחתה ,בושו בוש הז לע רזח אוהשכ"

.רדסב אל והשמש .יתייעב הפ והשמש טולקל יתלחתהש דע ןמז דואמ הבר ה חקל"
ךסב .הז םע הכישממ יתייה אל ,רדסב אל והשמש יל רורב היה הלחתההמ םאש רורב
יפלכ רדסב אל והשמש יתבשח יכ ,תיתד הניחבמ קזחתהל יתיצר יכ וילא יתינפ לכה
םה םיאושינהש שיגרהל יתלחתה טאל-טאל .הרטמה המ יל רורב היה .אוה ךורב שודקה
.דחא ןוויכב ןמזה לכ ךלהש ךילהת הז .הז אל טושפ הזו יליבשב תדוכלמ םצעב

תרכוז ינא .דבל רניבא ברה םע תעסונ יתייהש ,הלאכ תועיסנ הברה ונל ויה"
הזל סחייתה אוה .םישנל םירבג ןיב םירוסא םירשק לע ונרביד הבש תחא העיסנ
.ןתחתהל איה הזה גוסהמ הבהא גורהל ךרדהש יל רמא אוה זאו .הפי יד רבדכ
איבמ םדאש םידליהש רמא םג אוה .הנניא טושפ וזה הבהאה םינתחתמש עגרב ,וליאכ
.גוז תב םע וא ןב םע םישדח םירשק רוציל ונממ םיענומו וידי תא םילבוכ םלועל
טפשמ רמוא םואתפו םיאושינה תשודק לע רבדמ םייחה לכ התא .רמוא הז המ יתנבה אל
לכב רזח הז לבא ,יתנבה אלש ילוא דיגהל רשפא היה ימעפ דח טפשמ היה הז םא .הזכ
."תויצאוטיס ינימ

רשקה .רתויו רתוי יביסנטניאל תור ןיבו רניבא ברה ןיב רשקה ךפה רצק ןמז ךותב
םיבתכמ ,םינוש תומוקמב תו שיגפ ,הלילה ךותל תוכורא ןופלט תוחיש התנעטל ללכ
בע רפס איצוהל רשפא היה ונלש םיבתכמה תומכמ" .םייעובש-עובשל תחא לש תורידתב
,איה .לא-תיבב ותיבב תותבשל התוא ןימזמ היה אוה םעפל םעפמ .תור תרמוא ,"סרכ
.הנמזהל תינענו הלעב תא תיבב הריאשמ התיה ,הדצמ

לש ןכותה המ ,הרוק המ ןפוא םושב עדי אל אוה לבא וילא תרשקתמ ינאש עדי ילעב"
יכ .ונממ דוס םג תויהל ךפה ןיינעה ,הז תא יתננכתש ילב ,בלש והשזיאב .תוחישה
ונרבידש םיאשונה .וינפב ןתוא ףושחל השק יל היהש הזכ היה תוחישה לש ןוויכה
.ותיא םהילע רבדל יתוא ךיבהש םיאשונ ויה םהילע

ול יתחלש תבשב ולצא יתייהש ירחא .םיפופצ םישגפמל רהמ יד וחתפתה םישגפמה"
לע םיחבש ןומה וב ויהש בתכמב יל הנע אוה .שגר ןומה וב היהש הדות בתכמ
לש רשק וניניב חתפתה טאל-טאל .ול יתיפיצ אל דואמש והשמ היה הז .ילש תוישיאה
תושיגפ ויה .תונווגמ דואמ ויה ןמצע תושיגפה .םינופלטל רבע הז ךכ רחא .םיבתכמ
ונשגפנ םעפ .םינהכ תרטע תבישיב תושיגפ ויה .קוק ברה דסומב ולש םירועישה ירחא
שמיש אוה המל תעדוי אל ינאש רדח הזיאב םעפ ,ןקורתה אוהש ירחא לכואה רדחב
רצ היה אוהו ימלסומה עבורל וילא יתאבש םימעפ המכ םג ויה .בכרב םימעפ הברהו
םשמו ולש בכרה לש הינחה םוקמל ותוא יתיוויל זא .הבישיהמ תאצל ךכ רחא ךי
."הזכ ךורא והשמ תויהל ךפה הז .ונעסנ

"הפי ףוג ךל שי"
רמול בהאמל רתוי םיאתמש םיימיטניא םייוטיבב יפלכ שמתשהל ליחתה אוה הגרדהב"
םג לבא .'ךבהוא' הלימב םיבתכמה תא םייסמ היה אוה ףוסה תארקל .ברל רשאמ םתוא
,'יתכיסנ' ,'ינממ קלח ומכ תא' ,'ךחצמ לע הקישנ' :יל רמוא היה אוה הז ינפל
.הלאכ םירבד

יתבשי ,םירעש האמב השיגפ ירחא היה הז .'הפי ףוג ךל שי' :יל רמא אוה םעפ"
תרכוז אל ינא .רחא םוקמל תכלל הכירצ יתייה ךכ רחאו ונרבידו בכרב תצק ותיא
.תדרל יתיצר בלש והשזיאב ,העיסנה ךלהמב ,זאו .ותיא תעסונ ימצע תא יתאצמ ךיא
אל טושפ אוהו .'תדרל הצור ינא ?עסונ התא ןאל' :ותוא תלאוש ינאו ,עסנ אוה
.יתוא עמוש אל אוה וליאכ עוסנל ךישמה אוה .הנע

אל ינאש שיגרהל יל המרג תאזה הריוואה לכו הינח יהשוזיאב רצענ אוה זאו"
המיאתה אלש הריווא התיה וז .השיגפה תא םייסל יל השקש .וישכע תכלל הלוכי
הנחתל הרזח יתוא עיסהל טילחה אוה זאו .ותיא ץעייתהל האבש השאלו ברל ללכב
ךל שי' :רמא אוה םואתפ זאו ,תושיא יסחי לע בוש ונרביד העיסנה ךרואלו תיזכרמה
."'?חונ אל שיגהל הכירצ תא המל ,הפי ףוג

?תבגה ךיא

רוצעל תלגוסמ יתייה אל .יתכשמה ךכ רחאו הזכ עוזעז ןימב ,המהדתב עגרל יתייה"
.הז תא לכעל יתחלצה אל הפוקתה לכ ךשמב .תולאש לואשלו הלאה םיניינעה ללגב
.הככ גהנתמ הזכ לודג ברש ןיבהל השק דואמ

הז .ונרבידו ולש הדובעה רדחב םיירהצב ונבשי ,תבשב ולצא יתייהשכ תחא םעפ"
לבא .םדוק החתפתה החישה ךיא תרכוז שממ אל ינא .םירפס אלמ הזכ ןטק רדח ןימ
הרימא וזיאל יתיפיצ אל ,םיימיטניא םיאשונב םג התיה איה ,םתסה ןמ ,םא םג
הז הרידחה ,תושיא יסחי הצור אל תא המל' :יל רמוא םואתפ אוה זאו .תכל תקיחרמ
םיניינעה םע קסעתהל ךרוצ ול היה .רמאנ הז ךיא תרכוז שממ ינא .'םיענ דואמ רבד

ןיינעתמ היה ןמזה לכ אוהש רבד היה הז תוטימה רדחב הרוקש המ לע תולאשה םצע"
ויה .'קודבל אובא ינאו דחיב ויהת םתא הלילה' :יל רמוא היה אוה .הזל סנכנו
שיגרהל הכירצ ינאש יל ראתמ היה אוהש וא .הלאה םיניינעה ביבס תוחיש ןומה ונל
.הז םע חונ

םיעטק ןומה ,'ךתוא ףטלמ ךלעב ,טקשב תבכוש תא ?היעבה המ' :רמוא היה אוה"
םיניינעה לכו ,םיסחיב בלש לכב תושוחתה ,חונ שיגרהל .ומצע לע רזח הז .הלאכ

ךשוחב יוויל
ןומה ונל ויה .ירמגל תובישח תרסחל הכפה האושנ השא יתייהש הדבועה םיוסמ בלשב"
ןיינעה לע ותיא יתרבידשכ תחא םעפ .תוננוא לש ןיינעה לע ונרבד ,המגודל ,תוחיש
יל רמא אוה .המצעל הז תא השוע השא ךיא רמולכ ,הז תא םיעצבמ ךיא יל ריבסה אוה
תאז .הז תא תושעל רוסיא השאל ןיא הכלהה יפל לבא יליצא רבד אל הזש רורב םנמאש
.הז לש תועמשמה המ עדי אוה .רדסב יד הז םצעבש תרמוא

יסחי םימייקמשכ לעבה םע םיסג םירבד רבדל רתומ םא ותוא יתלאש תרחא םעפ"
.תנווכתמ ינא םילימ וליאל קוידב ינממ עומשל הצרו ןיינעתה אוה .תושיא
."'?ינממ תשייבתמ תא ,המ' ,יתוא לאש אוה .שקבל תאז לכב הסינ ,יתבריסשכ

?הלאכ תוימיטניא תומרב ויה םכיניב תוחישה לכ

אוה .גולוסקס לש ןקת לע שממ היה אוה תושיא יסחי לש ןיינעב םג .דואמ הברה"
תושעל ךירצ המו הרוק הז ךיא ,הז תושעל ךיא טושפ .םיסחי םייקל ךיא יל ריבסה
.םיילגרה תא םקמל ךיאו

הלועפ יתפתיש םג םנמא ינא .רתויו רתוי חותפ ,טאל-טאל ,היהנו ךלה טושפ הז"
אלש רבד היה הזש רורב הז .הלחתהב הזל יתנווכתה אלש רורב לבא הזה ןיינעה םע
הז ש בושו בוש רמא אוהו ךשמנו ךשמנ טושפ אוהו וכותל תסנכנ ינא ךיא יתשגרה
.רדסב הזו רתומ

תחא קוק ברה דסומב ולש םירועישה ירחא םישגפמ ויה .תושיגפ תורשעב רבודמ"
אל הלחתהב .רועישה ירחא פמרט םעפ לכ עיצהל ליחתה אוה םיוסמ בלשב .עובשל
דע יתוא תוולל הצור אוהש יתנבה ךכ רחא .ילש ןוויכל עסונ אל ללכב אוהש יתנבה
בכרב םיבשוי ונייה ,תרחואמ העש התיה וז יכ ,ךשוחב זאו .תיזכרמה הנחתה
ירחאש הפצמ אוהש יתעדי .הזכ עובק רבד תויהל ךפה הז םיוסמ בלשב .םירבדמו
חקול היה אל אוה זאו םישנא דוע ותיא ויה ןכ םא אלא ,רבדנו דחי עסינ רועישה
ול ויהשכ .םירעש האמב תושיגפ הברה ונל ויה .תושיגפ לש םיגוס ןומה ויה .יתוא
ונייה ןיבל ןיבו ותיא תבבותסמ יתייה םירחא םירבד ינימ לכ וא תוינקו םירודיס

לש המר וזכל יתיא סנכנ אוה הז לע ותיא יתרבידשכו תינימ הפיקת יתרבע הדליכ"
."אוה הזש יתנמאה אל טושפש םיטרפ הלאכלו תולאש

?םיטרפ וליא

הרוצב םגש יתשגרה .םיילגרה תא חתפ תינימ יתוא ףקתש ימ םא יתוא לאש אוה"
שממ אוה .הז תא הצר אוה .םימעפ המכ הז תא לאש אוה .רשכ אל והשמ שי לאוש אוהש
."תונציצמ ןימ התיה תאז ?ךל ןתונ הז המ ?לאוש התא המל תרחא .הז תא הצר

?הלועפ תפתיש המל ?ול תינע המל

וא גולוכיספ אוה .תולובגה הפיא .וילא סחייתהל ךיא ןמזה לכ יתעדי א ל ינא"
תא הזל ןתונ אוהשכ ,רדס תושעל תלוכי ילב הז ךותל יתררגנ טושפ .בר אוהש
."בוט אל הזש יתשגרה .ארונ הז םע יתשגרה לבא .היצמיטיגלה

?רדסב היה הז ,רניבא ברה אלו ,הלאכ םירבד ךל רמוא היה גולוכיספ ול

טילחהל ךירצ אוה .הריווא וזיאב הלאשה לבא .לכה חותפלו גולוכיספל תכלל רשפא"
לע יתיא רבדמ אוהש ,דחיב תכלל לוכי אל הז .בהאמ וא רבח וא גולוכיספ אוה םא
בהאמל רתוי םיאתמש םייוטיב ינימ לכ יל רמוא םג אוה ןמז ותואבו הלאכ םיאשונ
תולוכי אלש תוינימ תוזימרו תויואטבתה לש םיגוס ינימ לכ ול ויה .םתוא דיגהל
יל בתכ אוה ,ןוירה תעינמ לע הלאש ותוא יתלאששכ ,לשמל .לופיט םושמ קלח תויהל
.'ךתוא תורפהל לכוא אל' :ףיסוהו ףסונ ןוירה ילע תופכל לוכי אל אוהש הבושתב
.ילמרונ אל הז

ןוויכל ותוא יתיווילש םימעפה תחאב .ידוהיה עבורב רופיס דוע ותיא יל היה"
לש ילוקרוא ןויזיח לש םלוא ךרדב םש היה .םינהכ תרטעב השיגפ ירחא ולש בכרה
היה םא תרכוז אל ינא - תלדה תא חתפ אוה .םוקמה דיל ונרבע .המקהב היהש הבישיה
לכ אל . וירחא אובא ינאש שקיבו ,המינפ סנכנ - החותפ התיה תלדהש וא חתפמ ול
םילספסה ןיב סנכנ אוה .דחא ףא םש ןיא ,קיר םוקמ היה הז .תושעל המ יתעדי ךכ
.ירמגל ךושח םינפב לכהשכ

.רואה תא קילדה אל אוה .וירחא אובא ינאש שקיבו ךשוחב רדחה קמועל סנכנ אוה"
אוה .םולכ יתיאר אל אליממו ךשוח םש היה לבא .'והשמ יארת יאוב' :יל רמא אוה
הארנ והשמ .סנכיהל יתיצר אל .יתרצענו םידעצ המכ יתסנכנ .תוארל המ רמא אל םג
."בוט אל

?הזה רשקב תויתייעבה לע םעפ ףא םתרביד אל

,ףוסה תארקל רבכ ,תחא םעפ .ילש דצהמ קר ויה ןה רדסב אל הזש תורימא ויה םא"
םירוסיאל םג עיגי הזש יתדחפו ,תולובגהמ גורחל ליחתמ שממ הזש יתשגרהשכ
ךיילע רומשא ינא' :יל רמא אוה .תששוח ינאש ול יתרמא ,רתוי םייזיפ םישרופמ

ןומה ונל ויה .ןבומכ ןימה רצי ,רציה לש ןיינעה לע יתיא רביד םג אוה זא"
דצ שי הזה אשונה לכב יכ ,יתוא עיתרמ הזש ול יתרמא .הלאה םיאשונה לע תוחיש
.'?יארפ דצ ןיא יבש ,תבשוח תא המ' :יל רמא אוה זא .יארפ

רבג יסחי לש ןוויכל ץועייה לובג תא רבעש רבד הז יתניחבמש רורב ול היה"
רמא אוהש םעפ התואב ומכ .רצע אל אוה זא םגו רורב הז תא ול יתרמא .השאו
ינאש יניימדת' :י ל רמא אוה .הווקמל תכלל הצור אל ינאש ךכ לע ותיא יתרבידש
.הזכ ןונגסב התיה םיסחיה תכרעמ לכ .'הווקמל ךתוא הוולמ

התיה אל הלאשה .יתייעבה אוה םא ימצע תא יתלאש אל תאזה הכוראה הפוקתה לכ"
תויהל הלוכי אל ולצא ,רניבא ברה אוה יכ .היעב שי ילצאש יל רורב היה .תמייק
המ וא ,יב בהאתה אוה םצעב ילואש ןוויכב בושחל וליפא תלגוסמ יתייה אל .היעב
.הפ שפחמ אוה

יתנבה ,יתרבע ינאש המ תא הרבעש ,(הרש) תפסונ השא יתיליגשכ ,ךילהתה ףוסב קר"
ויה ןכ ינפל .הלש רופיסה תא יתעמשש ירחא קר .היעבה אוהש .ינא אל הזש םואתפ
.הלאש ינמיס הברה דוע

המ האר אוה .האר אוהש םיבלשה לכ תא האור ינא ,הרוחא תכלוה ינאשכ ,םויה"
לוכי אלש ןיבהלו לכתסהל הלוכי ינא םויה .יל השוע הז המ האר אוהו יל הרוק
התאו םינש הנומש ךשמנש הזכ רבד .םיוסמ לובג שי .ןיקת רבד היה הזש תויהל
.םייניעה לומ ךל סרהנ טושפ םדא ןבש האור

הרוחא רוזחל יל השק .יל ויה תוארונו תומויא תושוחת הזיא ראתל רשפא יא"
הז .הלאה תומוקמב יתייהש הנימאמ אל ינא .הזב רכזיהלו ימצע ןיבל יניב וליפא
לכ .תינחור הניחבמ םג .הזכ רבד ראתל השקש ימצע סרה לש רציל עיגה טושפ
.ראתל רשפא יאש הרוצב ונקורתה השודקבש םיניינעה

ילב הכוב יתייה ,יתדקפת אל .יתיווח אל םעפ ףאש המרב לודג לובלבב יתייה"
."ךרע ול ןיא רבד םוש .םולכל םעט ןיא .רמגנ אלש יכב .ףוס

בהאמ לש דיקפת
תור .ןטק ןחבמ רניבא ברל תור הכרע השרפה תא ףושחל הטילחהש ינפל םישדוח המכ
ןתנש ץועיי תרגסמב השענ לכה יכ רניבא ברה ןעטי ,היתונעט תא הלעתשכ יכ הכירעה
לפטמ ירשק לש הסג הייצח אלו תועינצ ירדג תצירפ אל ,רוסא רשק אל .התשקבל ,הל

לע ול הרפיסו ףסונ בתכמ רניבאל תור החלש טלחומ קתנ לש םינש שמח ירחא
.וילא היעוגעג

לוכי אל ךורא הזכ קותינ ירחא" .הריבסמ איה ,"ביגי אוה ךיא תוארל יתיצר"
תאז תורמלו הסיט ברע היה אוה .הזכ והשמ וא ץועיי לש ץורית םוש ןאכ תויהל
םיחבש ינימ לכ טריפ בושו ,ותוא חמיש דואמ ילש בתכמהש בתכ אוה .רהמ יל הנע
אוה .הנתמ רפס יל חלש םגו רשקה תא שדחל ןכומ אוהש בתכ אוה .ילש תוישיאה לע
.הזה גוסהמ םירבדו ול הבושחו ול הרקי יתייהש בתכ

םא לאשו ותמזוימ בוש ילא הנפ אוה םיישדוח ירחאו ףסונ רשק ותיא יתרצי אל"
תועט ,שפוטמ היה ןושארה בתכמהש ול יתבתכ .ול יתינע אל יכ עיגה ולש בתכמה
רקי דואמ אוהו ללכב ישפיט היה אל ךלש בתכמה' :בוש יל בתכ אוה זאו .ןולשיכו
:בתכ אוה .רשקה תא שדחל שקיב םצעב אוה .'בתכמ הזכ יתלביק אל םעפ ףא ,יניעב
ינאו ךל הרוק המ יתעמש אל ןמזמ ,יל ינפלטת םא ןכו תונעל חמשא יל יבתכת םא'
.'תעדל אמצ

לש עטקב קר התיה ילא ולש תוגהנתהה לכו רדסב לכה םא יכ .שארב רדס יל השע הז"
רקי המ ?'ויניעב רקי' תרמוא תאז המ ?הזה בתכמה הז המ זא ץועיי וא לופיט
?וילא תעגעגתמו ותוא תבהוא איהש תבתוכ האושנ השאש ?ויניעב

ותיא רשקה תכרעמ לכ .אלמל רוסא ברלש דיקפת אלימ טושפ אוה .הדוקנה קוידב וז"
רתומ המכ דע ותוא יתלאש םינורחאה םיבתכמה דחאב .לעבה םע רשקל ףילחת הכפה
ילא ולש סחיהש רמא אוה יכ .ינמז הז ןמז המכו ינמז ןפואב השאל הביח אטבל רבגל
ךא ,ךלעב לש דיקפת הזש יאדווב יעבט ןפואב' :יל בתכ אוה זא .ינמז קר אוה
ךניב רפתשי בצמהש דע רחא והשימ הכירצ תא יאדווב םכיניב קתנ תצק היהש ןוויכ
."'יל יכרטצת אל זאו ךלעב ןיבו

?ףוסב קספנ הז ךיא

יתרפיס אל הפוקתה לכ יכ ,והשימל הז תא רפסל תבייח ינאש יתטלחהשכ קספנ הז"
ינא םאש רורב יל היה .הצוחה םירבדה תא איצוהל ןמזה לכ יתדחפ .דחא ףאל הז תא
רבדה תא תושעל תוחוכה יל ויה אל .רניבא ברה הז יכ ,יל ןימאי אל דחא ףא רפסא

.הלאה םיבתכמב יתתנ המשנה תא .םיבתכמ לש הרדס ול יתחלש םייתסה לכהש ירחא"
ילש ןומאה המכ דע ,יתרבעש המ תא ,העיגפה קמוע תא ול ריבסהל יתלדתשה ךכ לכ
.הקומע ךכ לכ התיה ילש העיגפה הז ללגב המלו ראתל רשפא יא ללכבש ןומא היה וב
."תובושתמ קמחתהו ילע תוירחאה תא ליפה אוה זאו

תינימ הפיקת תועגפנל עויסה זכרמב ץועיי תלבקל םישדוח העברא ינפל התנפ תור

תילאיצוס תדבוע ,דיפל-ירמת המענ תרמוא ,"הילע רבעש המ לכ ונל הרפיס איה"
הרטשמל היינפ ינפמ הל ויהש תוששחה תא התלעה איה" .תורב הלפיטש עויסה זכרמב
הקיתו הרטשמ תרקוח םע השיגפ ונעבק החישה תובקעב .ךכב הכורכש הפישחה ינפמו
הרפיס איה השיגפב .תאזה השיגפל ונלש תבדנתמ התוא התוויל .ןימ תוריבעב תקסועש
בתכ שיגהל דואמ השק היהיש הל הריבסה תרקוחהו הל ורקש םירבדה ירקיע תא תרקוחל
.הנולת שיגהל םא התטלחהל הריאשה תרקוחה .הדיחיה תננולתמה איה ובש בצמב םושיא
םישנ .הרובש תקושל ליבוי ךילההש ששחמ הז תא תושעל אל םייתניב הטילחה איה
דאמ ועתרנ ןלוכ .ןנולתהל ומיכסה אל ,ןהילע העדי איהש םישנ ןהב ,תורחא
."םיישקהמו תוריקחהמ ,ילילפה ךילהב תויהל הלולעש הפישחהמ

עותעתה יממ םועטל
שש ינפל רניבא ברל התנפ איה .הייחל םיעבראה תונשב ,השורג ,השדח הלוע איה הרש
.תישיא היעבב וב רזעיהל השקיבשכ ,םינש

,"ילש ישיאה רופיסה תא רפסלו םיבתכמ ול בותכל ינממ שקיב אוה םיוסמ בלשב"
:יל רמא אוה לבא .ול בותכל המ דוע יל היה אל םיבתכמ השולש ירחא" .הרש תרזחשמ
אוה ,המ ליבשב ותוא יתלאששכ .'יכישמת תאז לכב אנא לבא ,תמייסש עדוי ינא'
גונעת יליבשב הז ,םיטושפ םירבד וליפא ,תבתוכ תאש המ לכ .תררושמ תא יכ' :הנע
ןוויכמו והשמ בהוא ינאשכ ?ונינש תונהיל אל המל זא ,בותכל תבהוא תא םג .לודג
.'יל בותכל יכישמת אנא .תולאש לואשל ילב ידי אולמב ותוא ספות ינא ,רתומ הזש

שיגרהל יתלחתה יכ יתטבלתה רחא דצמ לבא ,הוואגב יתוא אלימ אוה דחא דצמ"
ינא הככ ךל בותכל ךישמא םא לבא' :ותוא יתלאש .וילא הגיאדמ תישגר הכישמ
.'ינמז היהי הז ,ארונ אל' :יל הנע אוה .'תישגר ךב היולת תויהל הלולע

.השוע אוה המ עדוי יאדווב אוה ,ינממ םכחו לודג אוה ,ימצעל יתבשח ןמזה לכ"
אוה רניבא ברה ,יגאדת לא' :יל ורמא םה .ןמזה לכ יתוא ועיגרה םירחא םישנא םג
.הקספה ילב יל אימחה רניבא ברה .'ךב ןיינעתמ אוהש לזמ ךל שי .לודגו דחוימ בר
רשואמ ינא תרשואמ תאשכ .תרשואמ ייהתש הצור ינא .ץוב לש המירע לע חרפ ומכ תא'
.'בוצע םג ינא הבוצע תאשכו

:יל רמא אוה .םימסל םירכמתמש ומכ ולש םיישפנה םיפוטילל יתרכמתהו דבל יתייה"
יל ןתנו ילש ןוימדהו ילש תושגרה תא ןברד אוה .'ךיסנ ךל עיגמ ,הכיסנ תא'
התא ילוא' :ול יתרמא םעפ .תואיצמה תשוחת תא יתדביאש דע ימצע ךותב דבל עובטל
רובשל יאוב האמצ תא םא ?הנשמ הז המ' :יל הנע אוה זא .'עותעת אלא יתימא אל
.'הזה עותעתה יממ ךנואמצ

ימ רורב יל היה אל .'יליבשב תונתמ םה ךלש םיבתכמה' :ןמזה לכ יל רמא אוה"
רמא אוה .תואנה ול קפסל ידיקפת הז םאו הזה רשקה ליבומ ןאל ,ימל םרות ןאכ
הדובעהמ ףייע רוזחל בוט המכ ,יליבשב ינחור ןוזמ ומכ םה ךלש םיבתכמה' :יל
ביבאה ינרק ומכ ךלש בתכמה לבא םמעשמ רחא בתכמ לכ .ךממ בתכמ הביתב אוצמלו
.ןמזה לכ יתוא לבלבו יתוא התיפ אוה ךכ .'ךתמשנל יתמשנ ןיב רבחמ אוהו

היה הז .הצוחה תאצל וליחתה םהש ירחא תושגרה םרז תא רוצעל השק יל היה"
ךות .וב היולת יתשגרה ינאו םהב טלש אוה .ילש תושגרה לע הטילש יתדביא .דיחפמ
בטיה עדי אוה .רוב ךותב קומע תעקוש ינאש יתשגרה .תוכבל יתקספה אל הביתכה ידכ
יתיסינש םעפ לכ .הצור אוהש המ תא קוידב ינממ לבקלו ילש תושגרב קחשל ךיא
."יתוא תקנוח תולתהש וליאכ ,תרדגומ אל הנכס יתשח ונממ דרפיהל

וליק םישיש ידרת
תא ול רומשאו בותכל ךישמאש שקיב אוה ץיק תשפוחל החפשמה םע אצי אוהשכ"
חחושל ךישמאש שקיב ןכל ,וילע בושחל קיספא אלש הצר אוה .רוזחיש דע םיבתכמה
דבל יתייה .'תחא תבב תונתמ הברה לבקא רוזחאשכ' :יל רמא אוה .ןוימדב ומיע
יתשייבתה רזח אוהשכ .םיימיטניא ידמ רתוי םירבד יתבתכו ימצע םע תצק יתפחסנו
אל' :יל רמא אוה הרק המ ול יתרבסהו ,המל לאש אוהשכ .דחא בתכמ קר ול יתתנו
יכ' :הנע אוה ,המל יתלאששכ .'אבה םלועב ךלש תימיטניאה תרבחמב ארקא ינא ,ארונ
.'רתומ היהי הז זא

הלילב רחואמ וילא יתרשקתה .םדריהל יתחלצה אלו קומע ןואכידב יתייה דחא הליל"
יל בישקהל םוקמב לבא הקוצמב ינאש עמש אוה .םימעפ המכ תושעל יל רמא אוהש ומכ
.'בהואמ תויהל בוט המכ' רמואש הבהא ריש םע תיתפרצב תטלק ןופלטב יל עימשה אוה
בוט הליל יל רמא ,תרפופשה ךותל לוקב קחצ ,ןופלטל רזח אוה רמגנ רישהשכ

יתייה רבכ .וליק םישישל עיגהלו תוזרל הכירצ ינאש עבק אוה םיוסמ בלשב"
יזרת' :שקעתה אוה לבא .קיפסמ היה םיעבשל עיגהל יליבשבו הברה יתדריו הטאידב
.'יתוא חמשל ידכ ,יליבשב םגו רתוי אירב הז יכ

תוחפ הז רז רבג לומ בלה תא ךופשלש רמא ימ' :לאש אוה ולש םירועישה דחאבשכ"
בלה תא ךופשאש םייתנש רבכ ןנחתמ אוה ירה .יתמהדנ ,'ףוגה תא רוסמלמ רומח
יתלאש ינאו קמחתהל הסינ אוה .וזה הריתסה לע ותוא יתלאש ברע ותואב .וליבשב
.וייחב יתוא ףתשל דחא ףא בייחמ אל ינא' :רמאו סעכ אוה זא .םעפ דועו םעפ דוע
ינממ הצורמ אל תא םא .יתוא ינשת אל תאו ינאש ומכ ינא .רוזעל הסנמ קר ינא
.החילס יתשקיבו ונממ יתלהבנ .'רתוי בוט והשימ ךל יאצמת

יתייה ובש רפס בותכל יתוא דדוע אוה רשקב ותיא יתייהש םינשה שולש ךשמב"
םירושקה םיעטקה תא ףושחאש דחוימב הצר אוה .ילש ישיאה רופיסה תא ףושחל הרומא
היילעה לעו הבושתב הרזחה לע רפסל יתיצר תאז תמועל ינא .ילש םיאושינה ייחל
תאש ובשחי םישנא ,םיניינעמ תוחפ ויהי הלאה םיאשונהש ןעט אוה .לארשי ץראל
.רמא אוה ,הבושתב םתוא ריזחהל הצור

המ םתוא יתלאשו ומוסרפ ינפל רפסה יפד תא אורקל תורבחו םירבח המכל יתתנ"
המ עדוי אוה .ימסרפת ,ותוא םסרפל רמא רניבא ברה םא' :יל ורמא םה .וילע םתעד
רפסה תאצוה .ותעד דגנ תישיאה ותעד תא רמול ץמוא היה אל דחא ףאל .'השוע אוה
יתוא רבש אוה תישפנ הניחבמ םג .ילש החפשמה םע םיסחיב רומח רבשמל יל המרג
אוה רניבא ברל רפסה תא תוארהל יתאבשכ .םלוכל הפושח יתייה םואתפ .םיסיסרל
תא יקשנת' :זילע לוקב יל רמאו חרפ םיחירמש ומכ ותוא חירה אוה .רשואמ היה
ילוא' :םואתפ יל רמא אוה רפסה לע ןופלטב ונרבידשכ תחא םעפ .'ימוקמב ךמצע
תונומת ול ימישת םידומעה ןיבו רבעשל ךלעבל הנתמב דחא רפס יחלשת

תכלוה תא קוחר המכ
'ןורשיכ'ה לע יתוא חביש אוה ךכ תוחפ העונצו רתוי הפושח הרוצב ול יתבתכש לככ"
.'יכישמת אנא ,דואמ יתוא םיסקמ הז' .ילש 'םיריש'בש אלפנה 'םסק'ה לעו ילש
בתכמה' תא ול יתחלש םימעפ ףלא .רשקה תא קתנל הלוכי אל ינאש יתשגרהו יתפחסנ
אוה זאו תמאב הקיספמ ינא םעפהש תיפוס יתטלחה תחא םעפ .יתטרחתה זאו 'ןורחאה
תריפצ תא עמוש ינא' ,םישישה תונשמ עודי יתפרצ ריש םע תטלק הבוגתב יל חלש
.ללמואו דבל ראשנ אוהו ותוא תבזועש ותבוהאמ דרפנ רמזה ובש ריש הז .'תבכרה
הצור אוהש יתנבה .רישה רמוא ךכ ,'םעפ יא ילא רוזחת םאה ,תכלוה תא קוחר המכ'
קר ינא .אל' :הנע אוהו בוצע אוה םא ותוא יתלאש .ינממ דרפיהל בוצע אוהש אטבל
.'ךל גאוד

.תווצמבו הרותב קזחתהל וא םיליהת אורקל ,ללפתהל יל רמא אל םעפ ףא אוה"
םשה' .ולש תוזימרל תמתוח תתל ידכ קר היה הז אוה ךורב שודקה תא ריכזה אוהשכ
.'ויתובקעב ךלוה ינאו ךתוא בהוא

המ תוארלו חכפתהל יתלחתהו הזה ללמואה בצמה ףוס-ףוס םייתסה םייתנשכ ינפלשכ"
טולקל םילגוסמ ויה אל םישנאה לבא םירבדה תא ףושחל יתיסינ .םלהב יתייה יל הרק
. ודגנ ןנולתהל תורשפא לכ הליחתכלמ קתיש רניבא ברה לש ודמעמ .הזכ רומח רבד

יתישע .חוכשלו קותשל יתטלחהו תאזה תירשפא יתלבה המחלמהמ יתשאייתה דואמ רהמ"
הביבסה םע הוולשבו טקשב תויחל לכואש ידכ ותיא םולש תושעל םירידא םיצמאמ

אל לבא .םלוכ םע ומכ םיילמרונו םיאירב ,םישדח םיסחי םייקל יתעצהו ול יתבתכ"
שי .דימת ורזח תולאשהו סעכה .םייקנ אלו םירורב אל םירבד םנשי .חולסל יתחלצה
ינפמ הלאכ םירופיס ללכ ךרדב םירגוס ונלש רוביצב :ריהבהל יל בושחש דחא רבד
רוביצהש רורב היהיש יל בושח .רוביצה לכב עגפתש הללכה היהת האצותהש םידחפמש
."םשא אל

םינברה תקיתש
רה" תבישי שאר ,ואט יבצ ברה לא החפשמ בורק תועצמאב הרש התנפ םייתנש ינפל
םע םירבדה תובקעב חחוש ואט ברה .םיניינעה תולשלתשה תא וינפב הגיצהו "רומה
תא קיתשהל ואט ברה הל הרוה ,הירבדל .םישנ לבקל קיספהל ול הרוהו רניבא ברה
.הל ורתונ דועש רניבא ברה לש םיבתכמה תא דימשהלו ןיינעה

תונפל םייתשה וסינ ,תור לש הרופיס לא הרש העדוותהש רחאל ,םישדוח המכ ינפל
הזה ןיינעב יתחחוש" .אשונה תא קמועל ררבל ךרוצ שי יכ ,הנעטב ואט ברה לא בוש
.תור תרמוא ,"םישנ לבקל אל םויה לדתשמ רניבא ברהש הרמא איהו ואט תינברה םע
תא חותפל תוכירצ אל םישנש יל הרמא איה ,עוצקמ ישנא אשונב ברענש הל יתעצהשכ"
."ומצע ברה םע הזה ןיינעב שגפיהל לכונ אלש יל הרמא איה .םירבג ינפל הפה

בתכמ והילא יכדרמ ברל יתרבעה" .םירחא םינברב רזעיהל תוסנל וטילחה הרשו תור
יאדכש הבושת יל ריבעה ברה" .הרש תרפסמ ,"רופיסה לכ תא תוכיראב יתרפיס ובש
הבושת ונממ יתלביקו אריפש ברל םג יתבתכ .אריפש םהרבא ברל ןיינעה םע הנפאש
אל אוהש רמוא הז המ יתלאשו והילא ברל יתרזח .הזה רופיסב ברעתהל הצור אל אוהש
אלא ,םוקנ ל יל רוסאש הבושת יתלביק .וישכע תושעל הכירצ ינא המו יל הנוע
."ימצע תא ליצהל ידכ ךירצש המ קר תושעל

ברה" .ןהד-ןב והילא ברה ,םיינברה ןידה יתב להנמל םג הרשו תור ונפ ליבקמב
רבדל םיכסה אוה" .תור תרמוא ,"םיטרפ רתויש המכ תעדל שקיבו יתוא רקחת ןהד-ןב
בייחתנש שקיב אוה .רמגנ הז הפיא שארמ ול דיגנש היה יאנתה לבא רניבא ברה םע
.רגסנו רדוס ןיינעהש דיגנש ,ונתוא ולאשי םא וליפאו ,ןיינעב קוסעל ךישמהל אלש
."רבד ול חיטבהל הנכומ יתייה אל

דעש יאנתב קר לפטל ןכומ ינאש םישנל יתרמא" :הבוגתב רסמ ןהד-ןב והילא ברה
לופיטה םא ,רתוי רחואמ קרו ,רחא םרוג ףא ןיינעב וברעי אל ןה ,רמוג אל ינאש
הז תא תושעל ןכומ יתייה .תוצור ןהש ימל ונפיש ,ןהיניעב ןח אצמי יל אשונב ילש
."םינבר לע אלו םינייד לע יארחא ינא .ילש םוחתה אל הזש תורמל תובדנתהב

.ברל רוכז אל הרקמה יכ הבוגתב רסמנ והילא יכדרמ ברה לש ותכשלמ

אוהש רוכז אל ברל יכ ומשב רסמ ,אריפש םהרבא ברה לש ונב ,אריפש בקעי ברה
."תישארה תונברה לש הלופיט םוחתב אצמנ אשונה" .אשונב לפיט

*    .םיאנותיע םע חחושל ןכומ וניא אוה יכ ומשב רסמנ ואט ברה לש ודרשממ

רניבא ברה תבוגת
לע לאשנ אוהשכ רניבא המלש ברה רמוא ,"הלודג הקוצמב ויה הלאה םישנה יתש"
רוזעל יתינענ תיבב תויעב תובקעב ילא התנפ תורשכ" .הרש לשו תור לש ןהיתונעט
אל ינא .תוצע תניתנבו קוזיחב ,דודיעב היה הרזעה רקיע .ןמז ןומה ךכב יתעקשהו
לוכי ,וישכע יל עדונש יפכו קוזיחו דודיע תולימ הברה הל יתרמא לבא גולוכיספ
יב האצמו ילא הרושק דואמ התיה איה .האירב אל הרוצב הדי לע שרפתה הזש תויהל

איה .הנוכנ אל תונשרפ םהל תנתונ איהש םייוטיב םה הריכזמ איהש םייוטיבה"
איה הז ךותמ םא .םינש עבש ךשמנ ונלש רשקה .הלאכ םייוטיב 30 ילוא הפסא
האצמ אל איה םגש תוחיש ויה ונלש תוחישהש ןמיס הז םיטפשמ 30 קר אוצמל החילצה
."היעב ןהב

?רדסב הז ,הזה גוסהמ תויואטבתה 30 קר הז תמאב םאו

."קתונמב אלו ןוכנה רשקהב הלאה םייוטיבה תא תוארל ךירצ"

.תוטימה רדח ןוויכלו ינימה ןוויכל ןמזה לכ וכלה תוחישה לכש תנעוט תור
דוע התוא תלאש ,ריעצ ליגב הרבע איהש תינימ הפיקת לע ךל הרפיס איהשכ התנעטל
איהש םירבדו םיימיטניא םיישיא םירופיס הנממ תאצוהו ,היה הז ךיא םעפ דועו םעפ
.רפסל התצר אל

תקתונמ התיה איהש התיה היעבה .הדצמ ואב דימת הלאה םירבדה לכ .ןוכנ אל הז"
םיילמרונ םייח תויחל הכירצ איהש .בוט אל הזש םימעפ הברה הל יתרמא ינאו הלעבמ
לאוש יתייהש ןבומ זא .הל השק הזו הלוכי אל איהש יל תרמוא התיה איה .הלעב םע
יוטיב םושב םעפ ףא יתשמתשה אל .הזה עקרה לע הזש הארנכ ?םעפ והשמ ךל הרק ,המל
."בוט הז ,בושח הז ,הז תא ישעת הל יתרמא קר טרופמ

רשקה תא ומייס ןהיתש .תחא השאמ רתוי לצא המצע לע תרזוחש היצאוטיס הפ שי
?תולאש ררועמ אל הז .אירב אל רשקב ךילא תורושק ןהשכ

קר רבודמ הז ךותמו םימוד םיבצמב ןהל יתרזעש םישנ תואמ שיש ןיבהל ךירצ"
קסוע אלש ימ ?תושעל לוכי ינא המ .דוע ויה ילוא ,םישנ יתש ויה זא .םייתשב
."ול הרוק אל הז הזב

.הלאה םירבדב קוסעל ךירצ בר םא איה הלאשה

תוחישה רקיע הזש תובשוח הלאה םישנהמ יהשימ םא .םישנאל רוזעלב קסוע ינא"
םישנל רוזעל ירמגל יתקספה םינש עברא ינפל ,ךכל רבעמ .ןוכנ רבד אל הז ונלש
."תויגולוכיספל םויה הנפמ ינא ילא תונופש םישנ .תאזה השרפה ללגב

.רבעב םג ךכ תושעל ןוכנ היה ילוא

חקול אל ינא .ףסכ הברה תוחקול תויגולוכיספש היעבה .רבעב םג ןוכנ היה הז"
תויהל ךי רצ אל הזב קוסעל ידכ .עויסבו דודיעב קסוע ינא ,ןיבהל ךירצ .ףסכ
."קתנמ דימ ינא הרזע ךירצ ינאש שיגרמ ינאש עגרב .גולוכיספ

?"ךתוא הוולמ ינאש יניימדת הווקמל תכלוה תאשכ" הל תרמא

,ךב ךמות ינא ,יקזחתת ,הווקמל יכלת ,הל יתרמא .הווקמל תכלל התצר אל איה"
."הווקמה ךותב התיא ינאש אל הז .הנווכה תאז

,"ינממ קלח ומכ תא" הל רמוא התאו הלעב םע היעב הל שיש השאל הרוק המ הלאשה
."ךתוא בבחמ ינא" ,"יל הבושח תא" ,"יל הרקי תא"

םאה' :יתוא הלאש השאה .ךופה רמאנ הז .הז תא הל יתרמא רשקה הזיאב תעדל ךירצ"
גאוד ינאש יאדו ,הבושח תאש יאדו ,ןכ' :הל הנוע יתייה .'?יל גאוד תמאב התא

ןיבהל רשפא ךיא ,"םיאושינה םה הבהאה תא תיממש המ" ומכ טפשמ הל רמוא התאשכ
?הזה טפשמה תא

ול ףיטהל ליחתהל לוכי אל ינא זא ,םיאושינ בהוא אל אוהש יל רמוא והשימשכ"
.ובאכל בורק ינאש ןיביש ידכ רמוא אוהש המ לע רוזחל בייח לכ םדוק ינא .רסומ
?השיגרמ תא הככ ?הבהאה תא םיתיממ םיאושינהש תבשוח תא ,ןוכנ הל רמוא ינא זא
."הזל ףתוש תויהל בייח ינא

קוחר אל םכלש השיגפב היה טלובה הרקמהשכ ,הב תעגנש םירקמ המכ הראית תור

."תונוימד הז .תויוטש הז"

עגונו תופפכ אתל ףפוכתמ תייה ךלש בכרב םתבשישכ תובר םימעפש תנעוט איה

.האירב אל הרוצב םתוא השריפ איהש םייוטיב ויהש רמול ןכומ ינא .תויוטש הז"
אל םעפ ףא ינא .תוננוא לע הל יתרמא ינאש הלש הנעטה םג .היה אל - הז לבא
אל הזש יתרמא .הז תא םישוע ךיא עדוי אל םג ינא ,הז תא םישוע ךיא הל יתרמא
.רוסיא שממ אל הז ,תובשחמב הוולמ אל הז םאש יתרמא בוש הלאש איהשכ .בוט רבד
."תונוימד הז .ךיאו ימו המ יתרמא אל לבא

ירדג ןיינעב דמלמ התאש םירבדה םע תורדתסמ ךלש וללה תויואטבתהה לכ ךיא

."קזחמ קר ינא ,הביח עיבמ אל ינא .רבד םוש רתוס אל הז"

?הביח הזב ןיא "ילש הכיסנ" הל ארוק התאשכ

."דדועל ךירצ זאו םולכ הווש אל איהש הבשח איהו הרובש התיה איה"

?הפי ףוג הל שיש הל תרמא

."הזכ רבד יתרמא אל םעפ ףא"

?ילוקרואה ןויזיחה לש ךושחה םלואב הרק המ

דואמ ילוקרוא ןויזיח הל תוארהל יתיצר .םולכ הל יתישע אלו לקלוקמ היה רואה"
."םילשורי לע הפי

.תיתפרצב הבהא ריש הל תמשו הלילב הרשקתה איהש תרפסמ הרש

הלש ןכותהש תטלק הל יתעמשה זא ,הבוצע התיה איהו רשק קתנמ ינאש הל יתעדוה"
."'והזו םידרפנ'

."בהואמ תויהל בוט המכ" רמו אש תיתפרצב ריש ןופלטב הל תעמשה תרחא םעפ

."לכה תא רוכזל לוכי אל ינא"

לצלצל הנממ תשקיב ,התצר אל איהש תורמל עובש לכ םיבתכמ ךל בותכל הנממ תשקיב
תאש המ לכ" :תבתכ ."יתודליה ךלוק תא עומשל בהוא ינא" הל תרמאו ברע לכ ךילא
רבחמ ךלש בתכמה" :תבתכ ,"ונינש הנהנ אלש המל זא לודג גונעת יליבשב הז תבתוכ
?הזמ ןיבהל הכירצ איה המ ,"ךתמשנל יתמשנ ןיב

."םישק םירבד הברה הילע ורבע ,הנכסמ התיה איה"

ךמצע תא יקשנת" :הל תרמא הבתכ איהש רפסה תא ךל הנתנ איהשכש תרפסמ איה
תונומת ול ימישת םידומעה ןיבו רפסה תא ךלעבל יחלשת ילואו ימוקמב

תא ,הל יתרמא זא .ויפלכ הניט הברה הל התיהו השק דואמ םדא היה רבעשל הלעב"
.םירבד תוויע הז ראשה לכ .לכה הז .תאזכ הנומת ול חולשל ?ול עיגמ המ תעדוי

יתיצר אל .החילס םימעפ ןומה הרשמ יתשקיב ינא .רעצ ןהל יתמרגש רעטצמ ינא"
הנכומ התיה אל איה .הזה רופיסה ירחא התיא רבדל יתיסינ ,תור םג .רעצ הל םורגל
אל ינא .הל יתמרגש רעצה לכ לע החילס שקבמ ינאש העדוה הל יתראשהו יתרשקתה זא
הפי סחייתמ ינאשכ םימעפל .החילס יתשקיב לבא תוירחא יל שי הכלהה יפלש בשוח
."בוט אל שרפתמ הז םישנאל


Makorrishon - July 10, 2003
על מאחזים ופקודות בלתי חוקיים

בג"ץ החליט ביום רביעי השבוע כי יש לתת זכות שימוע גם לתושבי מאחזים לפני הריסת בתיהם * סבוב נוסף במלחמת הפרקליטות ברב גינזבורג: הפעם הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעוון הסתה לגזענות * בזכות עו"ד דוד ליבאי, החליטו השופטים שלא להחליט עם מי האמת בפרשת הרב מצגר
מאת:יאיר שפירא
13 ביוני 2003, י"ג בסיון תשס"ג

מתיישב בגבעת אסף צילום: רויטרס   
"הלכה היא שאין הורסים ביתו של אדם, אפילו הוא מחבל שרצח אדם, בלי שנותנים לו הזדמנות להשמיע טענותיו. זהו, כך נקבע, כלל של הצדק הטבעי", כתב בפסק דין משנת 94´ שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ´ יצחק זמיר. הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, מאיר שמגר, כתב בפסק דין בעתירה לבג"ץ, בשנת 88´: "הריסת מבנה היא, אליבא דכולי עלמא, אמצעי עונשין קשה וחמור. אחת מתכונותיו המרכזיות היא בכך שהוא בלתי הפיך, היינו הוא לא ניתן לתיקון לאחר מעשה. משמע, דיון לאחר ביצוע הצו הוא לעולם מוגבל מאוד מבחינת משמעותו המעשית. על פי תפיסותינו המשפטיות, יש על כן חשיבות בכך שהנוגע בדבר יוכל לפרוש השגותיו בפני המפקד עוד לפני ההריסה, כדי להעמידו על עובדות ושיקולים שאולי לא היה ער להם".
"אין מקום להריסה או פינוי מבלי שיוצא צו הריסה סופי כדין ומבלי שתינתן קודם לכן למחזיק המבנה הזדמנות להשמיע את טענותיו", הודו בפרקליטות, אך הדגישו כי כך פועלות הרשויות בשטח וכך יפעלו גם בעתיד. חוות גלעד פונתה ללא צו וללא זכות שימוע
    בג"ץ נדרש להכריע ביום רביעי השבוע, האם כללי הצדק הטבעי חלים גם על המתיישבים היהודים ביו"ש. את המערכה להענקת זכות שימוע לפני הריסה גם לתושבי המאחזים, פתח אביעד ויסולי בעתירה שהגיש לבג"ץ לפני כעשרה חודשים. בעתירה התבקשו השופטים להוציא צו המחייב את הרשויות להימנע מפינוי יהודים ביו"ש ומהריסת בתיהם מבלי למסור להם צווי פינוי והריסה ומבלי לאפשר להם שימוע לפני ביצוע הצו.
המדינה השיבה לבג"ץ, כי אינה מבינה על מה ולמה הוגשה העתירה. "אין מקום להריסה או פינוי מבלי שיוצא צו הריסה סופי כדין ומבלי שתינתן קודם לכן למחזיק המבנה הזדמנות להשמיע את טענותיו", הודו בפרקליטות אך הדגישו כי כך פועלות הרשויות בשטח וכך הן מתכוונות לפעול גם בעתיד.
אלא שחוות גלעד פונתה באותו חודש ללא צו, ללא זכות שימוע, ותוך התעלמות בוטה מההתחייבות שנתנה המדינה לבג"ץ. בשבוע שעבר, לקראת פינויי המאחזים הנגזרים ממפת הדרכים, זימן יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ יורי שטרן, ישיבה מיוחדת שדנה בהפרות חוק שהתגלו בפינוי חוות גלעד ובגבעה 26. בישיבה העלה עו"ד חיים משגב את עצם חוקיות פינוי המאחזים ללא צו וללא זכות שימוע.

הליכי פינוי גלויים

ועדת הפנים פנתה לח"כ מיכאל איתן בבקשה שוועדת החוקה, חוק ומשפט שבראשותו תדון בדבר. הדיון בוועדה נערך ביום ראשון השבוע, ובסופו החליטה הוועדה, בתמיכת נציגי כל הסיעות ובהימנעות נציגי מר"צ ובל"ד, כי "אם יוחלט על פינוי מאחזים יש להקפיד על שמירה מלאה של זכויות אדם, כולל פינוי רק בהרשאה חוקית שניתנה לאחר מיצוי כל ההליכים. על הממשלה לפעול על פי נוהל והליכי פינוי שיהיו גלויים ומפורטים".
ביום שלישי, למרות קריאת המחוקקים, שוב עמדה חוות גלעד בפני פינוי ללא צו וללא זכות שימוע. לפנות בוקר הגיש משה זר עתירה לבג"ץ, ובה הוא מבקש להורות לצה"ל לפעול על פי החוק ופסיקת בית המשפט. השופט אדמונד לוי הוציא צו ביניים ודרש את תשובת המדינה עד לשעות הצהריים. זר התבקש למסור את תגובתו לתשובת המדינה עד לתשע בערב. ביום רביעי בצהרים דן הרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיא ברק בסוגייה, והציע לערוך שימוע למתיישבים בפני אלוף פיקוד המרכז משה קפלינסקי. המתיישבים הסכימו להצעה. נציג הפרקליטות, עו"ד שי ניצן, ביקש להתייעץ עם הממונים עליו.


"לערבים השונאים אותנו אין זכות קיום בארצנו. הם מסכנים את חיינו. יש להם שאיפה לקחת מאיתנו אדמות שלא שייכות להם ולכן הם גם גזלנים. יש מושג של עולם שלישי, שהוא הכי פרימיטיבי בסולם העמים, והכוונה לעם הערבי שנמצא הכי נמוך בסולם. הרצחנות והאנטישמיות שלו באה לידי ביטוי בפיגועים ובמעשי חבלה, וטבעו החייתי מדרבן אותו להרוג ולאבד בנו. על פי הקבלה, העם היהודי הוא היצירה האנושית הכי מתקדמת גם בשכל וגם ברגש, אבל ישמעאל הוא עם של עבדים".
פסקה זו הושמה בפיו של הרב יצחק גינצבורג בראיון שערכה עמו כתבת "מעריב", שרי מקובר, במוסף סופשבוע של העיתון, לפני כשנתיים וחצי. גם שאר הציטוטים שהובאו בשמו של גינצבורג הציגו לפני קוראי העיתון אדם בעל דעות קיצוניות ופשטניות למדי. בעמותת "גל עיני", העוסקת בהפצת משנתו של הרב, לא אהבו את הכתבה ומיהרו להוציא חוברת בשם "טיפול שורש". "ראשית, עסקנו בראיון עיתונאי ארוך שנתן הרב לעיתון ´מעריב´", נכתב בהקדמה לחוברת, "ראיון שהתפרסם בסופו של דבר בצורה מקוצרת ומקוטעת, ובמובנים רבים אף משובשת ומעוותת, ולכן ראינו צורך להביאו במלואו".
ואכן, בראשיתה של החוברת, שהיא ליקוט מדברי גינצבורג בנושאי אקטואליה, מופיע תמליל הראיון המלא, כפי שהוקלט ע"י תלמידי הרב. הרעיון מאחורי פרסום התמליל כולו, היה להעמיד את דברי הרב בהקשר בו נאמרו, להצביע על מורכבות הגותו, ולרכך את הרושם השלילי שעשתה הכתבה. וכך נשמעת הפסקה שהובאה לעיל, בתמליל המלא:
העיתונאית: "מה דעתו של הרב על הערבים כעם וכאומה, כצרינו ואויבינו?".
הרב: "יש מושג שנקרא ´העולם השלישי´, או כינוי אחר לעמים יותר פרימיטיביים. ברור שהעם הערבי נמוך יותר בסולם התרבותי העולמי, אבל הרצחנות והאנטישמיות אינם רק פונקציה של פרימיטיביות – הרי הגרמנים היו הנאורים והמשכילים ביותר וגם היו חיתיים לכל דבר".
אלא שדווקא פרסום הראיון המלא בקונטרס מיוחד, סיבך את עמותת "גל עיני" ואת הרב גינצבורג באישום פלילי. במכתב שקיבל בשבוע שעבר, עליו חתומה ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, עו"ד טליה ששון, התבשר גינצבורג שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש נגדו ונגד העמותה כתב אישום בעוון הסתה לגזענות. בכתב האישום מצטטת התביעה מספר פסקאות מתמליל הראיון, כפי שהופיע בחוברת, כמו הפסקה הבאה, למשל:
העיתונאית: "אז אין לערבי זכות קיום בארץ?".
הרב: "פה, בארץ ישראל, אין לו זכות".
עיתונאית: "כלומר, אין לו זכות קיום במדינת ישראל?".
הרב: "כרגע. ייתכן שיש ביניהם טובים שיש להם זכות".

אין זו הפעם הראשונה שכתביו של הרב גינצבורג מגיעים אל שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. לפני כשש שנים החליט היועץ שלא להעמיד לדין את הרב לאחר שפרסם את הספר "ברוך הגבר", הדן לכף זכות את ד"ר ברוך גולדשטיין. "כל מחבר חייב לשקול מה שהוא כותב, שיהיה אמיתי לגמרי אך באופן שיתקבל בציבור", ענה הרב ל"מקור ראשון". "על כל מחבר להשתדל להשתפר תמיד, אבל אסור לוותר על שום אמת", אמר לגבי מסקנותיו לעתיד. "השתדלנו לומר את הדברים בשיא העדינות. כל הוצאת הספר נועדה לבטל את הרושם הלא אמיתי שנוצר בכתבה".

מצגר-ליבאי נגד בקשי דורון

ביום רביעי שעבר תמה בקול ענות חלושה המערכה המשפטית להדחתו של הרב הראשי לישראל, יונה מצגר. שופטי בית המשפט העליון - אליהו מצא, יעקב טירקל והשופט הזמני סלים ג´ובראן - דחו את עתירתו של רו"ח ישראל וורקר שביקש מבג"ץ לפסול את בחירתו של מצגר לתפקיד. זה היה סיום של מערכה שהוא ניהל כנגד מצגר שהחלה בעקבות כתבותיו של בועז גאון במעריב ושאחריהן החליט וורקר להגיש תלונה למשטרת רמת גן, תבע מהיועץ המשפטי לממשלה לפסול את המינוי ואף פנה לנשיא המדינה בבקשה שיימנע מלאשר אותו.
וורקר סיפר על קופה מלאת שרצים שסוחב הרב מצגר על גבו, הוא רק התקשה להוכיח את קיומה. המשטרה והיועץ המשפטי לא יכלו להסתמך על עדותו, שהייתה עדות שמיעה, לעתים מכלי שני ושלישי, והשיבו את פניו ריקם. גם בבית המשפט העליון הוא לא הצליח לספק את הסחורה. נפגעי הרב בתחומים שונים, לקיומם טען וורקר, סירבו להיחשף ולצרף תצהירים המספרים את סיפורם.
היחיד שחתם על תצהיר שכזה היה הרב הראשי היוצא, הרב אליהו בקשי דורון. הרב הצהיר כי לפני כעשור עלו טענות קשות כנגד הרב מצגר, וברבנות הראשית הוקמה ועדה בראשותו שתדון בשלילת תעודת הכושר של מצגר לרבנות עיר, תעודה שמקנה לבעליה את האפשרות להגיש מועמדות לכהונת הרב הראשי. הימים היו ימים בהם עמד להיבחר רב ראשי אשכנזי לתל אביב (שלא נבחר עד היום), והרב בקשי הצהיר כי הסכים שלא להמשיך ולבדוק את התלונות הקשות כנגד מצגר, בתמורה שזה יבטיח שלא יתמודד על המשרה.
בקשי כתב כי לא העלה על דעתו, שאחרי שהסכים שאינו ראוי לכהן כרב עיר, יעז הלה להתמודד על הרבנות הראשית לישראל. לכאורה, בעמדת הרב בקשי תומכת העובדה שעם החזרת תעודת רב עיר לרב מצגר, אכן הסיר הלה את מועמדותו למשרת הרב הראשי לתל אביב.

אלא שפרקליטו של הרב הראשי הנבחר, פרופ´ דוד ליבאי, בהופעה דרמטית השייכת יותר לסדרות פרקליטים אמריקאיות ופחות למציאות האפורה בבתי המשפט בישראל, הציג גרסה משלו להשתלשלות העניינים. ליבאי טען כי מצגר נרדף במשך שנים ע"י הממסד הרבני, העושה כל שביכולתו למנוע מהרב משרה רבנית נאה. כאשר נראה היה כי חברי הגוף הבוחר, שהוקם לפני כעשור, עומדים לבחור במצגר לרב ראשי לתל אביב, עלתה דרישה לבדוק את כשרותו של הגוף הבוחר. שני שרי דתות שבו ואישרו את כשרותו של הגוף הבוחר, ומצגר שב והפך למועמד המוביל. שוב עלתה דרישה מהרבנות הראשית, אליבא דליבאי, לגמרי לא מקובלת, לאשרור תעודת רבנות העיר שבידי מצגר.
מצגר, שנאלץ להיבחן מחדש לקבלת התעודה, עבר את המבחנים בהצלחה ושב לזירת ההתמודדות. אך פסיקה של בית הדין הרבני, כי נפל פגם בהרכבת הגוף הבוחר, מנעה את עריכת הבחירות. מצגר פנה לבג"ץ וזה ביטל את קביעת בית הדין הרבני, וקבע כי הבחירות יתקיימו כמתוכנן. עם זאת, כל המועמדים נשמעו לבית הדין הרבני והסירו את מועמדותם, חוץ מהרב מצגר. אי לכך, קבעה הרבנות שמצגר לא נשמע לדין תורה, וממילא אין להחזיר לו את הכושר לרב עיר. כשבכל זאת נאלצה להחזיר את התעודה - במצוות בג"ץ - סיפר ליבאי, צצו לפתע התלונות כנגד מצגר. לטענתו, ועדת הבדיקה שהוקמה בראשותו של הרב בקשי, לא מצאה כל בסיס לטענות, וכן נאלצה להחזיר למצגר את תעודת רב עיר.
לדברי ליבאי, מרשו הסיר את מועמדותו רק לאחר שהבין שבמשרד הדתות הוחלט לדחות למעשה את הבחירות למועד בלתי ידוע. מצגר לא רצה להמשיך ולהיות מועמד יחיד הממרה את פי בית הדין הרבני, בבחירות שירדו למעשה מן הפרק.
השופטים הנכבדים הקצו לפרקליט הנכבד, פרופסור חשוב ושר משפטים לשעבר, פרק זמן נכבד מהרגיל לשטוח את טיעוניו. ליבאי השכיל להציג בפני השופטים גרסה משכנעת למדי, והם החליטו שלא להחליט עם מי האמת. מכול מקום, האמת הייתה עם השופט מישאל חשין, שהתריע עוד במהלך הדיונים בבג"ץ שקדמו לבחירות לרבנות: "אתם הרי תחזרו לבית המשפט שוב ושוב, ובכל פעם שאתם מגיעים לפנינו כבודה של הרבנות ילך ויעלה עד שלבסוף זה שייבחר לרב הראשי יכנס לתפקיד כמו תרנגול מרוט".

חשבון פתוח

לפני כשבועיים התקשרה אלי אחת משתי הנשים שהתלוננו על הרב שלמה אבינר. שמונה חודשים חלפו מאז התפרסמה כתבתו של תחקירן מעריב, קלמן ליבסקינד, בה הואשם הרב על ידי הנשים בהתנהגות לא הולמת. היא ביקשה שאכתוב על מסכת ההשפלות שהיו מנת חלקה מאז. מיד עם פרסום הכתבה פורסמו מודעות בעיתונים ונתלו ברחבי הארץ פשקעווילים, עליהם חתומים רבנים רבים ומרכזיים של הציונות הדתית שהביעו תמיכה בלתי מסויגת ברב אבינר, ולא חסכו בתארים מבזים ממנה ומחברתה. מאז, לטענתה, הן מוקעות בפומבי בכתב ובעל פה למרות שאף לא אחד מהמשמיצים הרבים טרח לברר את העובדות לאשורן.
היא סיפרה שחודשים רבים היא מנסה למצוא דרך להתגונן כנגד ההתנכלויות. לנסות ולשכנע את הציבור לתוכו נולדה ואת הסביבה בה היא מגדלת את ילדיה שהיא לא משוגעת. היא רוצה להוכיח כי טענותיה מעולם לא נבדקו ברצינות הראויה. היא מנסה למחות כנגד השתקה גורפת של כל ניסיון לדון בפרשה.
בצר לה פנתה לבתי דין רבניים ותבעה שם את עלבונה. אך לטענתה בירור הפרשה מתמהמה ובינתיים מופעל עליה ועל משפחתה מכבש לחצים להסיר את התביעות. היא רצתה שהעניין יקבל תהודה. התקשרתי לאמנון שומרון, עורך "מקור ראשון" ושאלתי לדעתו. הוא ביקש שלעת עתה לא אעסוק בפרשה. לא שאלתי לסיבת הדבר. היה לי יותר משמץ של מושג ממה יכול לחשוש העיתון.
ימים מספר לאחר שהתפרסמה הכתבה שוחחתי עם אישיות ציבורית חשובה. בשיחה הועלה חשד שמאחורי הפרסום עומדת קבוצה, לה חשבון ארוך עם הרב אבינר ושבדרך כלל לא נוהגת בעדינות יתרה ביריביה. מאוחר יותר התברר לי כי לא הייתי היחיד שחשד מעין זה התגנב ללבו.
החלטתי לחקור בנושא. פניתי, בין השאר, גם לאדם המקורב מאוד לרב אבינר אשר טיפל מטעמו בפרשה, וביקשתי אינפורמציה שתסייע לי בחקר האמת. סיפרתי לו שאני מנסה לבדוק מי עומד מאחורי הפרסומים, אך סירבתי למסור לו במה אני חושד. האיש שיתף פעולה ברצון ובלא מעט מתק שפתיים, ומסר לי את כל המידע שביקשתי. מדי יום התקשר האיש לשאול האם העליתי דבר בחכתי.
לאחר מספר ימים, כאשר התברר שאיני מצליח לבסס את החשד, התקשרתי כדי להודות לו על עזרתו. כששמע שלא העליתי דבר, השתנה לפתע טון דיבורו החביב. "אנחנו יודעים שהחומר עבר דרך ´מקור ראשון´", אמר המקורב, "אנחנו נזכור את התייחסות העיתון לפרשה, הפנקס שלנו פתוח ואת החשבון עוד נסגור". החומר אכן עבר במערכת "מקור ראשון", והיא בחרה שלא לפרסמו. הכותבים בעיתון לא פרסמו הצהרות נאמנות בלתי מסויגות לרב, כפי שנהגו כלי תקשורת אחרים המקורבים למגזר. הוא אפילו לא השמיץ את המתלוננות. אפשר להניח שאת הבשורה בדבר "החשבון הפתוח" קיבלו גם בכירים ממני.

בשבוע שעבר התכנסו בדירה בירושלים אישים בולטים בציבור הדתי לאומי. ביניהם עיתונאים בכירים, רבנים וראשי מוסדות תורניים. הם דנו שם בדרכים להחזיר את הפרשה לסדר היום הציבורי. לא רק כדי לתת סיכוי לבירור תלונות הנשים, אלא בעיקר כדי לדון בתגובה האוטומטית של רבים בהנהגה הציבורית שעשו יד אחת להשתקה מהירה של הפרשה. בפגישה עלה החשש, כי המסר שהועבר לנשים בציבור הדתי הוא שלא כדאי להתלונן. שיש אנשים בעלי מעמד וכוח שאיתם אסור להתעסק. שעל מזבח חילול השם תוקרב אפשרותן של נשים שלטענתן הותקפו או הוטרדו לתבוע את עלבונן.
לפחות חלק מהמשתתפים הנכבדים הגיעו למסקנה העצובה כי הם עלולים להסב לעצמם נזק גדול מדי אם יתמכו בגלוי במהלך שכזה. בינתיים הם מעדיפים לנסות ולטכס עיצה במסתרים. אף אחד, כך מסתבר לא רוצה לראות את שמו מתנוסס על פשקעוויל או עם "חשבון פתוח" של מקורבי הרב אבינר.

זמיר נתן את ההוראה

בשבוע שעבר פרסמתי כי עו"ד אליקים העצני טוען ששופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ´ יצחק זמיר, שהיה בשנות ה-80 היועץ המשפטי לממשלה, הוציא הנחיה הקוראת להשתמש במסמכים רשמיים של מדינת ישראל במונח "יהודה ושומרון". פרופ´ זמיר טען כי למיטב זכרונו היה זה מזכיר הממשלה שהוציא את המסמך.
ד"ר יעקב אשל מקדומים, שלח השבוע למערכת "מקור ראשון" את העתק המסמך שנכתב בשנת 85´. מתברר שהעצני אכן צדק. "כיוון שהממשלה והכנסת העדיפו, באופן מודע ומכוון, את השם יהודה ושומרון וחבל עזה, מין הראוי לדעתי ששם זה ישמש את הממשלה ואת עובדי המדינה לצרכים רשמיים", כתב זמיר ל


The rights of religious women / Voice that won't be silenced
By Tamar Rotem
Haaretz - October 6, 2005

Fighting sexual harassment in religious society has put Chana Kehat, founder of the feminist Kolech group, on a collision course with the rabbis.

October 6, 2004 – (Haaretz) Late on the night before Rosh Hashanah, Chana Kehat went with her family to Jerusalem's ultra-Orthodox Mea Shearim neighborhood to wish her parents well on the new year. The house was full of people. On weekdays, her father, ultra-Orthodox Rabbi Shlomo Fischer, one of the heads of the prestigious Itri Yeshiva in the city, lives on the yeshiva premises, surrounded by his hundreds of books. On Thursday nights and the eves of holidays, when he returns to his apartment, his children, his students and others who are welcome at his home make a pilgrimage to converse with him and consult him until the wee hours of the morning. For Kehat, the outgoing chairwoman of the religious feminist organization Kolech, the nighttime trip from her home in Gush Etzion in the West Bank, the bastion of religious Zionism, to the house where she was born on the edge of Mea Shearim is always a kind of symbolic journey.

More than 20 years ago she broke through the boundaries of the ultra-Orthodox world in which she had been raised and educated, and adopted a national-religious identity. But even though in those days, in the eyes of the ultra-Orthodox society of that time, joining the Orthodox Mizrahi stream was considered a kind of apostasy, she was not shunned. Her father understood her independent and inquisitive soul, relates Kehat. In any case, the national-religious public was not foreign to him, as to this day he is considered among that public to be an admired rabbinical figure. But once she was identified as a feminist, the standard-bearer in the struggle against sexual harassment in the religious community, her father's clout no longer stood her in good stead, neither in ultra-Orthodox society nor in religious society.

About a month ago she received the Volunteering Award at the president's residence for her work in Kolech. However, the woman who is identified with The Forum for Religious Women (the organization's full name), and was one of its founders, resigned a few weeks ago from her position as chairwoman. Kehat explains that she is tired from the endless maneuvering between raising six children, pursuing an independent career and running a social organization voluntarily since the day it was founded. Currently she is busy writing her doctoral thesis in the tranquil library of the Shalom Hartman Institute in Jerusalem.

However, in light of the huge storm in national-religious society and the heavy pressures with which Kehat has coped during the past two years following the exposure by Kolech of two cases of sexual harassment - the affair of Rabbi Shlomo Aviner and the affair of Rabbi Yitzhak Cohen, the head of Midreshet Bar-Ilan - her resignation has raised some questions. Has she lost her strength?

"Chana has paid a high personal and family price," says one woman who is a senior activist in the organization. "You can understand that she's tired."

Kolech is a threat to the rabbinical establishment. On the eve of Rosh Hashanah the newspapers Hatzofeh and Sheva as well as the weekly Torah portion bulletin Ma'ayanei Hayeshua published a rabbinical ruling by Rabbi Mordechai Eliyahu calling for a boycott of the organization's popular weekly Torah portion bulletins, and against bringing them into synagogues. This is an extreme example of the growing hostility being directed primarily at Kehat.

`Persecutor of rabbis'

"Kolech has created a voice that is disturbing to the religious-Zionist establishment," says Prof. Chana Safrai of the Hartman Institute, who is observing the organization's activities from the outside. "They don't like Chana Kehat. They are not used to an assertive religious voice."

Kehat, who has closely accompanied the women and has made their cry heard in their public struggle, has been heaped with abasement, threat and harassment. She has been called a "persecutor of rabbis." According to her, there have even been pressures applied from above on the Orot Israel College for girls in Elkana, where she is a senior lecturer, to fire her. In order to soothe the ruffled tempers, this year she announced that she would be taking sabbatical leave. She wants to weigh her moves and see where she and Kolech are heading.

Kehat, 44, is a charismatic woman with a pleasant and mild temperament, who is considered to be the "mother" of the Kolech organization. "She expressed all my deepest wishes and those of many other women as a religious feminist woman," says Yaffa Rosenblum, one of the activists in the organization. "I identified with her radicalism."

In a public that is sensitive to social commands and obedient to the rabbis, she acts with true courage in the way that she expresses her opinions without fear of the rabbinical establishment, says the legal advisor of Kolech, attorney Rivka Shapiro.

"She is a woman who is Torah-observant and learned," says Rosenblum. "It is impossible to dismiss her or not to take her into account. Six years ago she initiated the establishment of a religious-pluralist school for her children - the Reshit School - in the settlement of Neveh Daniel where she lives. One-quarter of the students there are students with disabilities. In the spirit of religious feminism she also initiated a women's prayer quorum, that is active in the settlement on the Sabbath and on holidays parallel to the synagogue.

The world of Kehat's childhood was light years away from where she is today. Her mother came from a pious family from the Old Yishuv (pre-Zionist settlement in pre-state Palestine). Her father comes from a family of European rabbis. His father, Aharon, left religion, but several years alter returned and became very extreme. He immigrated to Israel and was adopted by Rabbi Chaim Sonnenfeld, the rabbi of the Eda Haharedit sect.

"My grandfather was a colorful figure," relates Kehat. In the 1929 riots he shot one of the leaders of the Arab gangs from a rooftop in Mea Shearim and killed him - a story of heroism that never made it into the Hebrew press. To earn his living he taught languages at the Rehavia Gymnasium, a secular secondary school, without giving up his zebra-striped caftan, in the style of Mea Shearim.

Kehat's grandfather taught his six children himself. His four sons became rabbis; Kehat's father is the supreme religious authority at the Itri Yeshiva. She describes him as autodidact who combines secular and Jewish philosophy in his thinking. Rabbi Fischer is influential in the strictly Orthodox national-religious ("hardalnik") stream. Prominent national religious rabbis were like members of the family in her parents' home.

Traumatic childhood

Kehat's mother raised her eight children and supported her husband, who studied Torah, by working as the principle of a Carlin Hasidut school. Kehat studied at her mother's school, where the classes were conducted in Yiddish. The family suffered from poverty, although as children she and her siblings were not aware of this, because in their environment "there were always poorer people."

The period of her childhood was traumatic. "I grew up in a place that was defenseless," she says. "Everything was wide open. Ultra-Orthodox girls were without a voice and they could be hurt easily. Their distress was not heard." Beyond their house there was the big, cruel world, she relates. "As children we would spend hours outdoors. In the area of the Ethiopian Church, near our house, problematic types, marginal youth, would roam around, who attacked children."

Looking back, she says, her vulnerable childhood was perhaps the reason for the establishment of Kolech. "Today I think that subconsciously I acted to create a movement that would protect women and girls and perhaps create a better world for my daughters."

She completed her high school studies at a Beis Yaakov seminary, a period that she describes in superlatives because, she says, "I stopped being afraid." At that time, too, she nurtured her desire to study and become educated and her father started to bring books about philosophy and ideas for her from his yeshiva library. After the seminary, she went to study at Bayit Vegan College, which belongs to a modern Orthodox stream. She completed her bachelor's degree in education and also taught there. Later she transferred to teaching at Midreshet Lendbaum for Girls. In recent years she has been teaching Jewish thought and Bible at Orot College and at Efrata College in Jerusalem.

At a certain stage she noticed that her father was trying to introduce her to outstanding students from the Merkaz Harav yeshiva. From this she understood that he was supporting her choice of path. In the end, she married Baruch, a rabbi who teaches at the Or Etzion Yeshiva.

Kehat, the only member of her family to have left the ultra-Orthodox community, describes the transition to the national religious world as a conscious decision. "I had a great desire to express myself religiously and to acquire education," she explains, "and in ultra-Orthodox society I was limited as a woman." She sees herself as continuing the learned stream to which her father belongs. She chose the subject of her research, changes in the idea of the Talmud Torah in the modern period, out of personal interest.

Surprisingly, Kehat has reservations about the phenomenon of the midrashot, study centers for Orthodox women. "There is indeed a generation of women who are learned scholars, but from a feminist perspective, there is still no real breakthrough," she says. "Many of the midrashot see their role as restoring to women the place that they deserve. However, many of them are headed by men. This is distorting. And this means that there is no self-definition for women. The fact that in the ulpana [religious secondary school for girls] my daughter is being taught by a very charming male teacher is unworthy in my eyes. With my own ears I have heard it said that there is something in the erotic tension that spurs the girls. How can a charismatic young man be a model for my daughter? This is an element in the construction of an oppressing identity, in which instead of a career woman, a young man is leading the young women." She adds that she also believes that in a place where men teach modesty and even the laws of menstrual purity, the girls are exposed to sexual harassment.

Gradual process

Kehat's evolved consciousness matured gradually. More than 10 years ago she taught at an institution at which there was a strong male hegemony. "I thought about my daughter. I wouldn't have wanted her to study at an inegalitarian place like that." In 1997, together with several women who were work colleagues of hers, she established Kolech. After its first convention, attended by approximately 100 people, the organization began to publish its weekly Torah portion bulletins. In Kehat's ultra-Orthodox family, the reactions to her activities were reserved: "My father was afraid of the social repercussions. He was worried that women's prayer quorums would arise, which is really happening in religious society."

More than 1,000 women are now members of the organization. "Women today are a unique and separate arena," says Kehat. "They have different viewpoints from the religious establishment of the yeshivas and the batei midrash [study houses]. The status of women has come on to the agenda of religious society." Her decision to take action on the mater of sexual harassment was one of the most courageous decisions that were taken by Kehat and the leadership of Kolech. "Along the way we had not only to break a taboo, but also to shatter a myth: that religious society is purer," says Kehat.

The reaction of religious society included the delegitimization of the women who complained and belonged to the strictly Orthodox national religious stream, and of Kolech, and the attempts by rabbis to confiscate the organization's bulletin at synagogues.

"The rabbis are simply afraid. Women's power is a real threat to them," Kehat says. "It was traumatic, she notes, to discover that 130 rabbis had signed a defamatory letter against the women who had complained about Rabbi Aviner. "We knew that we had been exposed to the dimensions of the horror; we knew that they had not complained without reason."

For a long period testimonies flowed into the organization from women who complained. "The rabbis' letter was an act of silencing and paralyzing that we though would have an effect on generations to come. Raising girls in a society like this is a disaster," comments Kehat.

Kolech began to take legal and public action concerning the complaints. In the second scandal, surrounding suspicions concerning Rabbi Cohen, Kehat's father was the only rabbi who took a clear stance. After he heard testimony from the women who complained, he wrote a harsh letter to Midreshet Bar-Ilan and ruled that a man like him must be allowed to teach women.

Nearly two years after the struggle began, a period during which the women who had complained about Rabbi Aviner suffered social alienation, one of them gave up in despair. The second one is still conducting a stubborn battle through the slow maze of the rabbinical courts. With respect to Rabbi Cohen, a compromise was reached and he resigned from his position.

Ethical code

Following these affairs, Kolech cooperated with an initiative of the world of the midrashot and the mainstream religious women's movement Emunah to formulate an ethical code for rabbis in the matter of sexual harassment, and to introduce regulations into the educational institutions. The task of formulating the code has been given to a committee in which three are prominent rabbis like Rabbi Yaacov Ariel of Gush Etzion and Rabbi Aharon Lichtenstein of the Har Etzion Yeshiva. The formulation was supervised by Shapiro, Kolech's legal adviser.

"We have included in the code the new Israeli law concerning sexual harassment,' explains Shapiro. "The code instructs as to how to behave in order to prevent situations of sexual harassment, but also obligates institutions, educators and teachers to respond after an incident in a way that is compulsory under the law." The next stage, she adds, is introducing the actual regulations.

No replacement for Kehat has been appointed yet, but it is clear that a new era is beginning in her organization. In the past, everything was run by the force of her charismatic personality. Now Kolech is in a phase of formal organization and the opening of branches, of which there are already five. Its current arena is sharpening the struggle on behalf of women whose husbands will not grant them divorces or are missing. Kehat says that she cannot help but feel cautiously optimistic at the sight of the organization's conferences, filled with young, opinionated women.

Kehat: "I founded Kolech thinking about my four daughters. I want them to have self-respect and for them not to experience the insult of the ezrat nashim [part of a synagogue reserved for women]. Successful women do not need to feel second class in their very own communities, the place that is most dear to them. Being a religious woman is not necessarily preparing food for the Sabbath."

She believes that it is not necessary to come to terms with the social segregation that traditional religious society has created. In other words: The gates must be open to women.


Rabbi Aviner: Divorcees are just as valuable, if not more so
By Kobi Nahshoni
YNET News - February 3, 2008

Rabbi of Bet-El speaks out against the `evil stereotype' attached to divorcees in Judaism, calls on followers `not to judge anyone by past marital status'

In an article recently published in the Rosh Yehudi (Jewish Mindset) pamphlet, the Rabbi of Bet El and spiritual leader of the Religious Zionist movement, Rabbi Shlomo Aviner, called on Orthodox Jews to change their deeply entrenched prejudices against divorced women, and to start judging people based upon their character rather than their past marital status.

"Divorcees are just like all other women, they do not have horns," the rabbi noted. "As a matter of fact, these women are probably more worthwhile because of their previous experience with married life."

Aviner went on tostate that divorcees have "feelings and emotions like all other women, and are just as G-d fearing, dependable and worthy as their never married counterparts.

"I have no idea where all of the evil stereotypes regarding divorcees originated," said the Rabbi. "These women do not have horns on their heads; in fact they probably have a far broader and more mature outlook on life."

Addressing Orthodox men's reluctance to marry divorcees, Rabbi Aviner stated that "one must naturally take the time to find out whether there is some character flaw in the person in question that brought about the divorce, but as a general rule you should always take the time to assess your future spouses' character and nature before marriage, whether or not they were previously married."

Divorcess deserve second chance

Strong faith, fear of G-d, and dependability, explained the Rabbi, are all traits that one can most definitely find in a divorcee. "Divorcees do not fall short of other women in this respect, and their feelings and emotions must also be respected."

In that vane, the rabbi stated that divorced Orthodox women should be allowed a second chance at marriage, not only with a widower or fellow divorcee but even with a single man.

"One must not marry right off the bat like a blind fool," advised the Rabbi. "A couple who marries must be well matched and compatible. That being said, "we must judge each individual based on their character rather than their past marital statu."


Rabbi Aviner: Women permitted to kill rapists: In fiery newsletter, rabbi encourages women to resist any form of sexual harassment
By Kobi Nahshoni
YNET News - March 2, 2008

Fight off your attacker: Women attacked by rapists are permitted to kill them to ward off the attack, Beit El Chief Rabbi Shlomo Aviner ruled in a newsletter published Saturday.

"In either word or deed, fight him off. Yell out loud so that everyone can hear you. If he touches you, slap him. If he attempts to do worse, and there is no other choice, you can kill him...yes, kill him," Rabbi Aviner wrote.

The rabbi also noted in his article that his advice falls well within the guidelines of Israeli law, which is also on his side. "A young man broke into a woman's apartment and wanted to have his way with her. She killed him and the court ruled that in this instance she had the right to use reasonable force in order to defend herself, and that her actions were justified."

In an article entitled "Don't Let Men Harass You" the Rabbi urges women to resist all forms of sexual harassment, either in word or deed, and advises women "to not allow men to treat them like an object for their own use and pleasure."

"Don't be afraid to fight back against harassment, even if it is in the workplace and even if it involves a superior," writes the rabbi. "Women's organizations will gladly be there for you and help you fight back. You will not be on your own."

That being said, Rabbi Aviner cautions complainants that the road that lies ahead for them will not be a simple or easy one. "The harasser will not give in easily. He will say that you asked for it, initiated it, enticed and seduced him with provocative clothing, etc. Don't worry, however, women's groups will help you through it."

In the latter part of his article Rabbi Aviner cites statistics that indicate that there are over 50,000 cases of sexual abuse in Israel among women between the ages of 25-40. Moreover, 25% of religious women report that they have been sexually harassed. "Most were harassed by someone they knew, most chose to remain silent..." stated the Rabbi.

What is the rabbi's solution for this widespread problem? "We should put 50,000 men in jail, so that others see, learn and realize that when a woman says `no' it means just that."


Rabbi Aviner: Child abuse must be reported
By Rabbi Levi Brackman
YNET News - May 22, 2008

Prominent religious-Zionist leader lashes out at failure to inform authorities of such acts 'in order to have mercy on the abuser,' says 'first of all we must have pity on the helpless child'

Kobi Nahshoni

"When children are battered, whether as part of sexual abuse or just being beaten, anyone aware of this must inform the authorities," Rabbi Shlomo Aviner of Beit El and one of Religious Zionism's prominent leaders says in an article on the weekend in the "B'Ahava Ub'Emuna" synagogue bulletin.

"A child is helpless and defenseless," the rabbi argues, noting that the law and the Halacha (Jewish law) see a person who fails to report of what he knows as bearing responsibility.

Under the headline "It's a duty to report, at all costs!", Rabbi Aviner says that "the desire not to report in order to have mercy on the beater or the abuser might be a desire frequently derived from sincere motives, but first of all we must have pity on the helpless child. The battered child's fate comes first."

In this context, the rabbi refers to data pointing to the fact that among the religious public, physical and sexual abuse is more severe than among seculars.

"It's not because the religious are more violent," he says, "but because it is more prevalent among the religious public to refrain from reporting and only do so when the situation becomes unbearable. By that time the child suffers greater damage."

'Child's fate is in our hands'

According to Rabbi Aviner, Jewish law views child abuse as extremely severe, and Rabbi Yosef Shalom Elyashiv, leader of Israel's Lithuanian non-Hasidic haredi Jews, has even ruled that a battered child should be removed from his home even if he is adopted by a non-Jewish family.

And who is responsible for reporting abuse cases? "According to Jewish law, the first and definite fidelity duty of anyone who knows is towards the battered child," Aviner wrote, adding that "from a legal point of view, if the person who knows is a professional in the field, for instance a social worker or a psychologist, and he fails to report – he may receive a jail sentence of half a year."

He admitted, however, that there were cases in which there is was obligation to inform the authorities.

"If the beater or the abuser is aware of his problem and is willing to receive the proper therapy, and in addition meets his commitment and goes to therapy, and is supervised by responsible elements, only in such a case there is no need to report... In all other incidents, with no exception, one must report and fast. The child's fate is in our hands!"


CALL TO ACTION: Stop Allowing Alleged Sex Offender, Rabbi Shlomo Aviner From Being A Spokes Person On Child Abuse.
May 23, 2008

Back in 2002, serious allegations were made against Rabbi Shlomo Aviner of sexually harassing women both verbally and physically. These behaviors are considered to fall under the catagory of "clergy sexual abuse".  Like in many other cases, those who tried to speak out where shunned and made to look as if they were crazy.

Rabbi Shlomo Aviner continues to be the senior rabbi and a Rosh yeshiva (dean of a seminary) in Jerusalem, Israel. In the last few months Aviner has been publicly speaking out against child abuse as a PR campaign to correct his image. This needs to be stopped!

Due to the seriousness of the past allegation, Rabbi Aviner's actions should be scene as endangering the safety of adolescent girls and adult women, who might see him as a "safe person." The Awareness Center is demanding that Rabbi Aviner undergo a psychological evaluation conducted by a mental health professional approved by our organization prior to him becoming a spokes person on the issue of child abuse.

Please write letters to the editor of the following Israeli newspapers to ensure they are aware that their actions of quoting this alleged sex offender may lead to another woman being harmed.

Editor in Chief

Jerusalem Post
Telephone 972-2-531-5666
David Horovitz, Editor-in-Chief -
Amir Mizroch, News Editor -



FAIR USE NOTICESome of the information on The Awareness Center's web pages may contain copyrighted material the use of which has not always been specifically authorized by the copyright owner. We are making such material available in our efforts to advance understanding of environmental, political, human rights, economic, democracy, scientific, and social justice issues, etc.

We believe this constitutes a 'fair use' of any such copyrighted material as provided for in section 107 of the US Copyright Law. In accordance with Title 17 U.S.C. Section 107, the material on this site is distributed without profit to those who have expressed a prior interest in receiving the included information for research and educational purposes.

For more information go to: . If you wish to use copyrighted material from this update for purposes of your own that go beyond 'fair use', you must obtain permission from the copyright owner.


No comments: